|
|
עמוד:10
10 יצחק קלינטון ביילי לבקשתם וגם יחייב אותי כלפיהם . לכן, כשהבדואים רוצים לבקש מאדם טובה גדולה, הם מקדימים לבקשתם מתן "טובה" משלהם, לעיתים קרובות סעודת בשר כבש או מתנת כבש, רכושם היקר להם מכול . טובה מעין זו, כלומר, מתנה - מחייבת ; ואף על פי שלגמול טובה תחת טובה עלול לעלות ביוקר ( "הטובה באה על גבי חמור אבל חוזרת על גבי גמל" ) , אין לסרב לבקשה . בקשת טובה זו היא שעמדה מאחורי ההזמנה שקיבלתי לסעוד איתם . המאמץ שנדרש מכל המסובים בשבוע ההוא, להגיע אל אוהלו של סויילם ברכיבה על גמל שלוש פעמים בציפייה לבואי, ממחיש את הצורך שלהם להעניק לי מתנה . אמנם כשיש באפשרותם של הבדואים לעזור לזולת, הם עשויים בהחלט לקבל על עצמם התחייבות כזאת בלי "מקדמה" - בייחוד בהענקת הגנה וצדקה לנזקקים - אך לרוב אינם נוטים להיכנס ליחסי חבות ותחת זאת מעדיפים להישאר משוחררים מכל מחויבות ובעיקר חופשיים לדאוג לאינטרסים שלהם בתחומי הביטחון והכלכלה, ככל שיתעוררו, ולכן הם אינם ששים לקבל טובות ומתנות . "הטובה כבדה מן ההר", אומרים אצלם . עבורי, דרכם של הבדואים לגייס אותי לטובת עניינם באמצעות מתנה שנתנו לי הייתה בבחינת הארה . עיניי נפקחו לאפשרות של מציאת מאפיינים רבים בחיי הבדואים שעשויים לשפוך אור על אירועים והיבטים של החיים במדבר המתוארים בתנ"ך . במקרה דנן, החוויה הבהירה לי מיד את פרשת אברהם ואבימלך, שקראתי בילדותי : אברהם מנסה לגרום לאבימלך ( המזוהה כפלשתי, אך אפשר לטעון במידה רבה של סבירות שהיה ראש שבט חשוב בצפון הנגב, מדרום לפלשת התנ"כית ) להכיר בבעלותו של אברהם על באר שחפר אברהם שנה קודם לכן ורועי אבימלך גזלוה, כמסופר בבראשית כא 25 - 30 : וְהוֹכִחַאַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ : וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגַם
|
|