|
|
עמוד:11
תקציר 11 וכלה בניסיונן של מדינות לאסוף מודיעין לשם השגת רווחים כלכליים, פוליטיים וביטחוניים וכאמצעי לחימה לכל דבר . קשה לאמוד במדויק את מכלול הנזקים הישירים והעקיפים העלולים להיגרם ממתקפת סייבר, אך ההערכות המפורסמות מעת לעת מצביעות על נזק כלכלי לא מבוטל . כך, למשל, בשנת 2018 פרסמו המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים וחברת הייעוץ מקינזי הערכה משותפת האומדת את הנזק השנתי לכלכלה העולמית עקב פשיעת סייבר בכ- 600 מיליארד דולר . הנזקים הפוטנציאליים של מתקפת סייבר רבים ומגוונים : עלות ההחלפה של תשתיות חומרה ותוכנה, נזק לתשתיות, אובדן חיי אדם כאשר הפגיעה היא בשירותי הרפואה הדחופה, העלות של התמגנות מחודשת ( למשל התקנת תוכנות אנטי-וירוס חדשות ) , שיפוי לקוחות, קנסות המשולמים לגופים רגולטוריים מדינתיים, עלות ההפרעה לתפקוד התקין של העסק, עלות גניבת זהויות והמאבק בתופעה, עלות הפגיעה באמון הלקוחות ועלות שיקום המוניטין של החברה, עלות חשיפת מידע סודי של העסק, עלות הפגיעה בחדשנות ובתחרותיות והעלות של אובדן הזדמנויות עסקיות ; וכן נזקים ברמה הסוציאלית והתודעתית — למשל הפרעה של ממש לחיי היום-יום עקב פגיעה בשירותים חיוניים, פגיעה באמון הציבור בשלטון ובמערכותיו, ערעור האמון ביכולת לברר את המציאות לאשורה וקיטוב ציבורי בין דעות שונות . הגנת סייבר היא אפוא כורח המציאות, אולם אין לה הגדרה קוהרנטית ברורה והדבר מקשה על אימוץ מדיניות ציבורית בתחום . למול עיניהם של קובעי המדיניות עומדת שורה של הגדרות שונות שכל אחת מהן מדגישה את החשיבות של הגנת הסייבר לתחומים שונים : ביטחון לאומי ואישי, דיפלומטיה ויחסי חוץ, כלכלה, תעסוקה והתפתחות התעשייה . לשיטתנו, יש להגדיר "הגנת סייבר" כמכלול פעולות שונות, פרואקטיביות וריאקטיביות, שמטרתן להתמודד עם איומים על השלמות, האמינות והזמינות של המידע הנמצא במחשבים, במערכות מידע ורשתות מחשבים ובתשתיות דיגיטליות אחרות, וכן לסייע למערכות אלו לשוב לתפקוד תקין במקרה של מימוש איומים כאלה . חשוב להדגיש את מה שלא נכלל בהגדרה : הגנת סייבר אינה מתייחסת לאיומים הגלומים במידע עצמו, כגון ביטויי שנאה, דיבה ולשון
|
|