|
|
עמוד:11
מדיניות הפנסיה בישראל 11 וללא שינויים ניכרים במשק, סביר להניח שלא יהיה צורך בצעדים נוספים להגדלת שיעורי ההפרשות . ההצעות ליישום ברובד השני : ( א ) ביצוע תוכנית הרצה ( פיילוט ) להנפקת אג"ח אריכות חיים . היות שמקדם ההמרה ( אומדן למספר הקצבאות שיקבל הפורש ) מחושב ערב הפרישה על פי התחזיות של תוחלת החיים, חוסר התאמה של תוחלת החיים בפועל עלול ליצור לקרן הפנסיה גירעון שישפיע על איתנות הקרן כולה, ומכאן יתגלגל לכלל המבוטחים . על כן יש לגדר את הסיכון של החיסכון הפנסיוני הנובע מכך באמצעות כלים פיננסיים מתאימים, כגון אג"ח אריכות חיים . את האג"ח האלה רוכשת החברה המבטחת, למשל קרן הפנסיה, לכל שנתון שלו היא מחויבת לשלם קצבאות, והן משלמות קופון על בסיס ה"שרידות" של אותו שנתון ( ראו הסבר מפורט בפרק השני ) . ( ב ) שינוי שיטת ההקצאה של אג"ח מיועדות לגידור הסיכון של החיסכון הפנסיוני מהחשיפה של הפרטים לשוק ההון — הרחבת ההקצאה לבעלי הכנסות נמוכות אגב הורדת התשואה : 1 . להקצות אג"ח מיועדות לפי רמת הכנסה . כיום יש כוונה לחלק את האיגרות בין המבוטחים לפי גיל . מטרת האג"ח המיועדות היא להיות לעוגן מרכזי ליציבות בתיק החיסכון הפנסיוני, ולכן מומלץ להרחיבן גם לבעלי הכנסות נמוכות . 2 . להוריד את התשואה המובטחת הנוכחית של האג"ח המיועדות מ- % 86 . 4 ל- % 4 . צעד זה יאפשר לחלק את הכסף לאנשים רבים יותר, במסגרת התקציב הקיים, ובכך ירחיב את החלוקה ויחזק את יציבות החיסכון הפנסיוני לנתח גדול יותר מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים .
|
|