|
|
עמוד:9
מדיניות הפנסיה בישראל 9 נדרשים הביטוח הלאומי וקרנות הפנסיה לשלם קצבאות לאנשים למשך תקופה ארוכה יותר . כלים אלו כוללים איגרות חוב ( אג"ח ) הנתפרות למידתו של הפער הנובע מהתארכות תוחלת החיים בפועל לבין מה שצפו התחזיות . כמו כן בהמשך לעבודתם של ששינסקי וקאליר ( 2017 ) , אשר הציעו הקצאת אג"ח מיועדות לפי רמת הכנסה, אנו מציגים תוצאות סימולציה הכוללות הקצאה לפי גיל, רמת הכנסה ושינוי בשיעור התשואה, כדי להגביר את הפרוגרסיביות של ההטבה ברובד השני . התחלופה בין העלאת גיל הפרישה להעלאת שיעור ההפרשות לביטוח לאומי ולהעלאת התקרה מתבטאת באפשרות להגדיל כל פרמטר על חשבון האחר . הגדלת שיעור ההפרשות והתקרה החייבת מגדילה את ההכנסות, והעלאת גיל הפרישה מקטינה את ההוצאות, והגירעון, אם קיים, מצטמצם . בבחינת ההוצאות וההכנסות הצפויות של הביטוח הלאומי על קצבאות אזרחים ותיקים בלבד נמצא כי אילו החלו את המתווה שאנו מציעים להעלאת גיל הפרישה של נשים כבר בשנת 2020 ( בהצמדת גיל הפרישה לתוחלת החיים לכלל האוכלוסייה ) , היו ההוצאות של הביטוח הלאומי על קצבאות אזרחים ותיקים מצטמצמות בטווח הארוך ( עד שנת 2065 ) ב- % 28 יחסית להוצאות הצפויות לפי התחזיות . כמו כן כדי להביא את מערכת התשלומים של ענף אזרחים ותיקים לאיזון אמדנו את שיעור ההפרשות לביטוח לאומי הנדרש מהעובדים או מהמעסיקים בטווח הארוך . כך נמצא שעד שנת 2040 יש להגדיל את שיעור ההפרשות במדרגת השכר הראשונה ( עד % 60 מהשכר הממוצע ) מ- % 95 . 3 ל- % 46 . 4 בתרחיש שבו מתקיימים התנאים במשק כרגיל, ול- % 64 . 4 — בתרחיש הפסימי, שלפיו התנאים במשק הם הקשים ביותר ( עלייה גבוהה מהצפוי בתוחלת החיים ונמוכה מהצפוי בשיעורי התעסוקה והשכר הממוצע ) . באשר למדרגת השכר הגבוהה ( מעל % 60 מהשכר הממוצע ועד 44,020 ש"ח ) , נדרשת העלאת שיעור ההפרשות מ- % 6 . 14 ל- % 11 . 15 בתרחיש הרגיל ול- % 29 . 15 בתרחיש הפסימי . עם החלת המתווה להעלאת גיל הפרישה והצמדתו לתוחלת החיים הגדלת ההפרשות הנדרשת מעטה יותר, ל- % 13 . 4 בתרחיש הרגיל ול- % 18 . 4 בתרחיש הפסימי במדרגת השכר הנמוכה, ול- % 78 . 14 בתרחיש הרגיל ו- % 83 . 14 בתרחיש הפסימי במדרגת השכר הגבוהה . זאת ועוד, בדיקת מודל הפרשות הכולל הוספת שתי מדרגות תשלום והגדלת התקרה לחמש פעמים השכר הממוצע מראה כי עד 2040 תידרש מהעובדים או
|
|