|
|
עמוד:9
הציונות של המנוצחים 9 של סילבר ובין זה המקובל בישראל . מדובר במקרה זה בפער גדול ומבלבל עוד יותר מהפער שעליו הצבעתי בפסקאות הקודמות . סילבר הצטיין בהיכרות עמוקה עם התרבות העברית ובידיעה על בוריה של השפה העברית . הוא גדל בבית ציוני שורשי מאוד, ואחד מזיכרונות הילדות הראשונים שלו הוא של אביו הממרר בבכי בעקבות מותו הפתאומי של הרצל . לאחר הגירתם מאירופה לניו יורק, הוריו היגרו בשנית מארה"ב לארץ ישראל, והוא עצמו ביקר אינספור פעמים בישראל, והכיר לפני ולפנים את הזירות הפוליטית והתרבותית שלה . ברם, כמו מרבית עמיתיו בציונות האמריקאית, הוא אף פעם לא ראה בעלייה לישראל את העיקר, ובמקום זאת מיקד את מבטו הציוני בטיפוח החיים היהודיים בסביבתם האמריקאית . קו ציוני אמריקאי זה התחדד עוד יותר בשנים שלאחר קום המדינה, שעה שסילבר ועמיתיו היו חייבים להצדיק ולהסביר תפיסה ציונית שהדוגלים בה בוחרים שלא להצטרף בפועל לבניין החברה הישראלית הצעירה, ובמקום זאת מתמקדים דווקא בטיפוח המשך החיים היהודיים הלאומיים בתפוצה . כישראלי, מדובר היה מבחינתי בהגדרות הרחוקות מרחק רב ממה שעשוי להיחשב כאידיאולוגיה ציונית, וכך גם היה הדבר בעיני עמיתים ותלמידים, שעה שהצגתי בפניהם את סילבר ואת תפיסותיו . משער אני שגם רבים מהקוראים הישראלים של כתב היד יחושו קושי זה, ומבחינה זו הם אולי יזדהו עם בן – גוריון וההנהגה הישראלית של שנות ראשית המדינה, שנאבקו בסילבר ועמיתיו ולא היו מוכנים להחשיב בשום אופן את תפיסותיו כהגדרות לגיטימיות של הציונות . בהדרגה, ככל שהתפתח המחקר, למדתי שמבחינתי כחוקר העיקר אינו בוויכוח על הגדרותיה הנכונות של הציונות, אלא בניסיון לפגוש את סילבר וחברי התנועה הציונית האמריקאית במגרש האידיאולוגי הציוני שלהם . ספר זה אינו מתיימר להיות מחקר שיטתי על הציונות האמריקאית, אבל הקדשתי מקום רב לתיאור התפיסות וקווי המחשבה שלה . במיוחד הקפדתי להתעכב על אותן נקודות שמבדילות אותה מהתפיסות הציוניות כפי שהן מוכרות ומובנות בישראל . ניסיתי להבין מה פירושה של תפיסה ציונית שמסתייגת מהלאומיות, שאיננה רואה באמריקה גולה, ושרואה בהקמת המדינה לא מטרה לעצמה, אלא רק שלב לקראת מטרה חברתית – מוסרית גבוהה יותר — כזו שעשויה לחולל היפוך במשמעות והתיוג השליליים של מושג הגולה . מבחינתי, מפגש זה עם הציונות האמריקאית היה אולי החלק היותר חשוב במסע המחקרי שלי . לתחושתי, הוא המפתח להבנה מורכבת יותר של היהדות האמריקאית בתקופת השואה ובשנים המידיות שלאחר הקמת מדינת ישראל, ולא פחות מכך להבנת דמותו המורכבת ורבת – הניגודים של סילבר . כישראלי אני חש שנקודת המבט הציונית האמריקאית מאפשרת ראייה
|
|