מבוא

עמוד:13

13  מבוא בסדרת סינדרומים מוכחים דוגמת " מינכן ", תפיסותיו וברירת מדיניותו . התברר שלקחי העבר של בכירים במערכת הפוליטית , כמו ההסכם הגרוע מקור שהרתיע מנהיגים רבים אחרים היו ערב מלחמת העולם השנייה , להיקלע למלכודת דומה . ראייתו של נאצר כהיטלר החדש נבעה מ ' . 57 – ' 56 מאנלוגיה בריטית וצרפתית שהביאה לרצון לחסלו במלחמת למקרים הללו ולעוד רבים אחרים מכנה משותף . נקודת המוצא העיקרית בהן היא המחשבה שהתפיסה הסובייקטיבית של הפרט חשובה האובייקטיבית . והיא כוללת את לא פחות ואולי אף יותר מן המציאות תפיסת הפרט ביחס לעצמו ואת תפיסת השחקנים ביחס אליו ואותם ביחס לאחרים . ובתפיסה מרכיבים רבים של עוינות וידידות , חשדנות , יהירות וצניעות וכדומה . תפיסת העולם הפוליטית של הפרט מתעצבת במהלך שנות חייו והיא אישיותו . הללו גורמים להטיות קשורה בלקחיו מן העבר ובמאפייני אמונותיו ב קוגניטיביות ולראייתו עולם סובייקטיבי המתבטא בדימוייו , תפיסותיו ובהתאמתם לחיים הפוליטיים באמצעות קודים פילוסופיים וב שגיבשו את ובמילים אחרות , סביר להניח שהמקורות ואופרטיביים . ברירת מדיניותו . ל החלטותיו ו יתאמו ל עולמו הסובייקטיבי של הפרט דור , רובצים לפתחו- פרופ ' בן ה ואולם , הכשלים שעליהם כבר עמד כאן אותם אביא לבחון הנחות תאורטיות אלו במציאות . של כל ניסיון 2 בקצרה : כאלה , ן ראשית , אם נציין שאמונותיו או תפיסותיו של אשכול ה יש בכך ו – שהן קבועות ואינן משתנותלכאורה שאנו מניחיםהרי עשוייםהטעות , שהרי ידוע שגם אם דברים נאמרים , הרי לכל היותר הם ל זהירות במשנה להיות נכונים לאותה נקודת זמן בלבד . לכן עלינו לנהוג בקביעה מוחלטת זו . ה או אחר שנית , כידוע , טיבם של ההיסקים שאנו מסיקים לגבי גורם ז ה להיות מדיניות חוץ , עלינו להניח שהוא נוט שעיצב תפיסה בנושא של הפסיכולוגיות של רוב התאוריות ן הסתברותי ולא מוחלט , כדרכ וכה ונכונה בעיקרה נמ מידת ההכללה של ההיסק מדיניות חוץ . כמו כן , . בואנו עוסקים ש למדינאי שמה שרואים מכאן לא ראו , שלישית , עלינו לזכור את הכלל הידוע

אוריון הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר