|
|
עמוד:11
הגוף הגרוטסקי 11 זה מקיים יחס דינמי עם העולם אשר אותו הוא מכיר, אולם הכרה זו היא תמיד הכרה "מוגבלת" וחלקית, היות שהסובייקט ניצב מול העולם עם גופו הקונקרטי, שהוא "מצבו", והוא אינו מסוגל לחרוג מגופניות קונקרטית זו . גופניות חיה זו, בעלת תכונות כגון מיניות ועמימות, היא היא הסובייקט אשר תופס את עולמו, ובכך מכיר אותו . בהמשך אני עוסקת במושג המופיע בפילוסופיה המאוחרת של מרלו – פונטי — מושג ה"בשר" . באמצעות מושג זה מרלו – פונטי מגיע לרעיון של הגדרת העולם כולו כגופניות : לא זו בלבד שהסובייקט הנו סובייקט גופני, אלא שכל העולם הנו גוף אחד גדול, מעין אורגניזם חי, אשר בשל היותו כזה מאפשר לסובייקט את הקשר עמו ואת תפיסתו . ההקבלה למאפייני הגרוטסקי מודגשת לכל אורכו של חלק זה, אולם היא הופכת להיות ברורה במיוחד על רקע הדיון במושג ה"בשר" : העולם כ"בשר" רווי מאפיינים "גרוטסקיים", כגון עמימות, טשטוש גבולות, גופניות ומיניות . בעולם הזה אין אפשרות להבדיל, כמו בגרוטסקי, באופן ברור בין סובייקטים לאובייקטים, אולם יחד עם זאת הטרוגניות והבדלים נשמרים . חלקו השלישי והאחרון של הספר עוסק בשאלה איזה סוג של פילוסופיות ניתן להקביל לגרוטסקי, כלומר בשאלה מהם המאפיינים של הפילוסופיה אשר הגרוטסקי יכול לשמש לה כ"מטפורה" . זהו הנושא המרכזי של חלק זה . בנוסף לכך, אני דנה בקצרה בשתי דוגמאות נוספות של פילוסופיות אשר ניתן להקביל לגרוטסקי או להבינן יותר לעומק מפרספקטיבה חדשה, לאור השימוש בגרוטסקי, וכל זאת בתקווה להביא אפשרויות נוספות להמשך מחקר עתידי בנושא . מחד גיסא הבחירה כוללת פילוסופיה בעלת מאפיינים גרוטסקיים המופיעים עדיין באופן "גולמי" — זו של ניטשה ; מאידך גיסא, היא כוללת דוגמה המתייחסת לפיתוח חדיש של התיאוריה הפוסטמודרנית, בדמותן של תיאוריות המגדר הפוסט – פמיניסטיות והפוסט – הומניות, כגון אלה של ג'ודית באטלר ) Butler ( ודונה הראווי ) Haraway ( .
|
|