|
|
עמוד:10
10 שרה כהן שבוט עוסקת כאן בקצרה בהיסטוריה של המושג, בפרשנויות ובהערכות השונות שניתנו לו . בהמשך אני מציגה את מאפייני הגרוטסקי, תוך כדי דיון ביקורתי בתיאוריות אשר הציגו מאפיינים אלו כמאפייני המושג . במסגרת זו אני עוסקת למשל בסוגים שונים של קונפליקטים שהגרוטסקי מכיל בתוכו, למשל הקונפליקט בין הרציונלי לבין האי – רציונלי, בין המשעשע לבין המפחיד, בין החי לבין החסר חיים, כמו גם הקונפליקט בין יצירה לבין כאוס . בהמשך אני דנה ביחס של הגרוטסקי למפלצתי ובאלמנטים מרכזיים נוספים בזהותו, כגון עיוות, אבסורדיות, מיותרות וגופניות . הדיון הבחטיניאני בגרוטסקי יהיה רלוונטי בייחוד למטרת חילוץ המאפיינים המקשרים בין הגרוטסקי לבין חשיבה המעניקה מקום מרכזי לגוף ולסובייקט הגופני . בחלק השני של הספר אני דנה בפילוסופיה של מוריס מרלו – פונטי ) Merleau - Ponty ( מפרספקטיבה "גרוטסקית" . בחלק זה אני מציגה את הפילוסופיה המרלו – פונטיאנית באור חדש, האור הגרוטסקי על כל מאפייניו . ההקבלה הזו בין מאפייני הגרוטסקי ומאפייני הפילוסופיה המרלו – פונטיאנית מתפתחת לכל אורכו של חלק זה, וכוונתה להביא דוגמה אחת המדגימה את השימוש בגרוטסקי כמטפורה להבנת עקרונות פילוסופיים מופשטים . הבחירה במרלו – פונטי מקבלת את צידוקה מתוך המקום המיוחד שהגוף תופס בפילוסופיה זו . הפילוסופיה המרלו – פונטיאנית מהווה לטענתי את ראשיתה, את אבן היסוד, של הפילוסופיה המנסה להחזיר את הגוף למרכז הדיון הפילוסופי . בתחילתו של חלק זה אני דנה במרכזיותה של התפיסה אצל מרלו – פונטי, בכוונה להראות את חשיבותו של הסובייקט הגופני במסגרת הפילוסופיה המרלו – פונטיאנית : מרלו – פונטי מציע לחקור את התפיסה היות שלדעתו היא מהווה את ראשיתו, את בסיסו, של תהליך ההכרה . כדי לעשות זאת הוא עוסק רבות בסובייקט התופס, אשר לדידו אינו יכול להיות אלא סובייקט גופני . סובייקט
|
|