|
|
עמוד:12
12 עבדאללה נימר דרויש וחילוניות ולאימוץ אורח החיים המקורי של אבות האסלאם ( אל-סלף ) . כפוליטיקאי, הדגיש גם הוא את חשיבות האחדות הכלל- מוסלמית ויצא נגד הקריאה למרד של ארגוני הג'יהאד במצרים, בסוריה, ובמשתמע, לאור ניסיונו המר, גם בישראל . את האמאם ח'ומייני גינה על המלחמה העקובה מדם שניהל בעיראק . אלא שבעמדותיו הפוליטיות, שאותן הביע בביטאון התנועה שערך, אל- סראט ( הדרך ) , נקט דרויש גישה פרגמטית ששיקפה את מצוקותיו וצרכיו הייחודיים של הציבור הערבי בישראל יותר מאשר את נקודת המבט האסלאמית הכללית של האחים . הזהות האסלאמית שעמל לטפח בקרב צעירי המגזר נועדה לספק את הבסיס ההמוני ואת העומק האסטרטגי לפעולת הזהויות האחרות שהתרוצצו בקרבם - הערבית, הפלסטינית והכלל-אנושית . כלפי התנועה הציונית וכלפי ממשלת ישראל גילה דרויש כצפוי יחס ביקורתי ביותר . הוא בוודאי ייחל להקמתה של מדינת הלכה אסלאמית בכל שטחי פלסטין ולהשבת מלוא זכויותיו של העם הפלסטיני בארצו . בכמה הזדמנויות, כמו ימי הזיכרון לטבח בכפר קאסם ולהרג שישה מפגינים ערבים ביום האדמה ב- ,1976 הוא אף התבטא בחריפות נגד מה שתיאר כמדיניות הממשלתית הגזענית והאלימה שמטרתה לעודד את הפלסטינים לעזוב את מולדתם . משפרצה האינתיפאדה ב- 1987 הביע דרויש הזדהות עם מצוקות אחיו הפלסטינים בשטחים ואהדה לתנועת חמאס - תנועת ההתנגדות האסלאמית - שאך נוסדה . ועד הסיוע האסלאמי שהקים תמך בנזקקים . אלא שמתוך אותה גישה פרגמטית הבהיר דרויש שלנוכח יחסי הכוחות בין הרוב היהודי למיעוט הערבי, מדינה אסלאמית בפלסטין אינה עומדת על הפרק . "אנו מודעים ליכולתנו", כתב . "חלמתי על מדינה אסלאמית בישראל, אך רק אם יותר משישים אחוזים מהיהודים יאמצו את האסלאם . דבר זה לא יתרחש בשום צורה, ולכן האסלאם מחייב אותנו לקבל את המציאות ולא לחיות בעולם הדמיון" . הוא הסתפק בכך ש"המוסלמים יוכלו
|
|