|
|
עמוד:8
8 עבדאללה נימר דרויש להיות זמינה לאחר שהתחדש הקשר עם הפלסטינים שמעבר לקו הירוק . כמו לרבים אחרים, גם למשפחתו של דרויש היו קרובים בגדה המערבית, ואת אחת מהן, תושבת קלקיליה, יישא מאוחר יותר לאישה וממנה ייוולדו לו חמשת ילדיו . ב- 1969 נרשם דרויש כסטודנט במכון השרעי בשכם, שם למד במשך שנתיים, שבמהלכן העמיק בלימודי הדת וקיבל הסמכה לשמש בהוראה ובדרשנות . לאחר שובו לכפר קאסם ב- 1971 קיבל דרויש משרת מורה לתרבות האסלאם בבית הספר התיכון המקומי . באותה שנה הוא הניח את היסודות לתנועה האסלאמית בישראל, שאותה עיצב במתכונת אגודת האחים המוסלמים . בדומה לחסן אל-בנא, המייסד המיתולוגי של תנועת האם המצרית, דרויש לימד בבקרים בבית הספר ואת שעות אחר הצהריים והחופשות הקדיש להטפה במסגדים ובבתי הקפה . תחום פעילותו התרחב בהדרגה אל המועצות המקומיות והכפרים שבמשולש, ולאחר מכן גם אל יישובי הגליל ואל הקהילה הבדואית שבנגב . הידע הדתי שצבר, קסמו האישי וכישוריו הרטוריים הניכרים סייעו לו בגיוס הדור הצעיר לתנועתו . פעילותו הייתה, כפי שמציין הביוגרף שלו, "נקודת מפנה אשר הגבירה את התפשטות התנועה והמסר שלה ואת נוכחותה בציבור הרחב ובקרב התלמידים" . אלא שבצד ההצלחה היו גם לא מעט התנגדויות . הורים בעלי השקפה חילונית התלוננו על הפעילות המיסיונרית של דרויש בין כותלי בית הספר, וגם הממונים עליו במשרד החינוך לא התלהבו מהרוח האסלאמית שהחדיר בתלמידיו ומההיעדרויות התכופות בשל עיסוקיו בתנועה . לאחר אזהרות חוזרות ונשנות הוא פוטר ממשרתו ב- ,1979 ומאז התקיימה משפחתו מחנות ירקות שהייתה בבעלותה ומקצבת נכות צנועה מהביטוח הלאומי . נאמנותו של דרויש לדרכם של האחים המוסלמים ניכרה הן באופני הפעולה של התנועה שהקים והן באידאולוגיה שלה . אלה סובבים סביב ציר הדעוה - מונח מפתח באסלאם המודרני המציין הן את הקריאה או ההזמנה לאסלאם ( מיסיונריות ) , הן את התנועה
|
|