|
|
עמוד:11
האינטרנט 11 הרי היא מכילה חידוש עבור אדם הנתקל בה במסגרת חיים הנחווים כחד – פעמיים . מזווית פנומנולוגית זו מופיע החדש כהכרח אפריורי עבור בני אדם המכירים בזמן ובחלופיות . טענה אונטולוגית המרוקנת את ממד הזמן מתכניו המתחדשים דרך עיקרון של חזרה אינסופית נהדפת אפוא נוכח הופעת החדש ברוחו של אדם החווה את חייו כבעלי ייחודיות היסטורית . אדורנו, בהציעו לחשוב על החדש כעל כמיהה ולאו דווקא כעל תכונה אבסולוטית המיוחסת באופן אימננטי לדבר, מחשיב גם הוא החדש כקטגוריה הכרתית : הכמיהה אל החדש של ילד היושב לפני פסנתר ומחפש אקורד שלא שמע מעולם אינה נגרעת בשל היותו של האקורד נתון מראש 1 הן בדמות קלידים המציעים מספר מוגבל של צירופים אפשריים . באפיונו הלוגי הפוזיטיבי והן בזה הנגטיבי, כרוך מושג החדש לבלי הפרד בהכרה אנושית בחלוף — וזו גם ההכרה בהיסטוריות של מצב הדברים בעולם . השתנות תכני החדש בין מופע למשנהו לאורך ההיסטוריה משליכה על חידושים בצורת הופעתו . מופע החדש עשוי ללבוש פנים שונות בנסיבות היסטוריות של יציבות חברתית וכלכלה אוטרקית מאשר בנסיבות של זעזועים פוליטיים, התפתחויות טכנולוגיות מהירות וכלכלה גלובלית . אסור שהבנת החדש תחמיץ את ההקשר ההיסטורי הרחב המתיר את הופעתו ביחס לדבר אחר הנתפס כישן על ידי תודעה בעלת הכרת זמן . החדש ההיסטורי מתברר כאן כמושג יחסי , כאיכות הנקבעת על ידי סף הבדל, כמידה של שינוי ביחס להיקף מסוים של תופעה נסקרת . כך למשל, אם נתבונן בהיסטוריה החומרית של קומקום המטבח הביתי בין מלחמות העולם, אזי החידוש בסוג החומר שממנו עשוי הקומקום ייתפס כמשמעותי ; כאשר מושא ההסתכלות רחב יותר, כגון תולדות עלייתה ונפילתה של האימפריה הרומית, הרי שחידוש כגון הגעת הלומברדים לאיטליה במאה ה – 6 לספירה ייתפס כמשני . היסטוריות המושג היא המקרינה על יחסיותו : בתוך ההיסטוריה לא
|
|