|
|
עמוד:8
8 נוהאד עלי נשואות להפיכה ולתפיסת השלטון, אלא לחזרה למקורות הדת ה"אמיתיים", להחזרת כבוד האסלאם ולהחלת חוקי הדת על החברה . תנועת ש"ס איננה מתבדלת במובן הסגרגטיבי של הסתגרות בגטו מחברת הרוב כמו התנועה האסלאמית, משום שהיא מייצגת מיעוט תרבותי שהוא חלק בלתי נפרד מרוב לאומי, מיעוט שאינו בעל זהות נפרדת וחי במדינה שנחשבת ופועלת כשלו . ש"ס שונה גם מהיהדות החרדית האשכנזית בוותק, בזהות הנפרדת וב"תרבות הגטו", שמאפיינת את החרדים . במערכת הקשרים אלו נכלל גם הסכסוך היהודי-ערבי והישראלי-פלסטיני ; הוא שהופך את התנועה האסלאמית למתנגדת למשטר, למנוכרת מהרוב היהודי ומהמדינה ובעיני רבים אף לנמנית עם אויביה, ובה בעת הוא שגורם לש"ס להתחבר למדינה ולהזדהות אתה ועם הרוב היהודי שבה . הרחבת ההשוואה לתנועות התחייה האסלאמיות באירופה מצד אחד, וליהדות החרדית האשכנזית בישראל מצד אחר, מעלה שבין התנועות השונות ניכר דמיון בסיסי באידיאולוגיה הפונדמנטליסטית, במטרות ובשאיפות . אלו כן אלו שואפות לעצב דמות של מאמין חדש, לגייס אנשים ולהשיבם לחיק הדת, ולהקים קהילה בלתי תלויה ; אלו כן אלו מבקשות להתוות שינוי רדיקלי ברמה האישית, החברתית והקהילתית . עם זאת ניכרים הבדלים גדולים באופן התנהלותן, שנובעים בעיקר מהשפעת ההקשרים הגאוגרפיים והחברתיים שלהן ומאילוצי השלטונות . הקשרים אלו, נוסף על הבדלים מבניים אחרים, משפיעים על זהותו של המאמין החדש ועל הרצון להקים קהילה בלתי תלויה בקרב שתי התנועות . במונח "מאמין חדש", אני מתכוון לאדם המתייחס לדת כאל מכלול מחייב וממקם אותה בראש סולם העדיפויות שלו . זהותו הדתית וחייו סובבים סביב הדת . המוסלמי החדש מאמין הלכה למעשה ש"האסלאם הוא הפתרון" לכל תחלואי האנושות, ושרק בחזרה לאסלאם אפשר לגאול את האנושות מייסוריה . התנועה
|
|