|
|
עמוד:12
יואב צוקרמן 12 חיבב עבודה פיזית קשה, תפס במהירות את השיטה ולמד מאביו כיצד ניתן למנף את כוחם של העובדים לעוצמה פוליטית משמעותית . הוא נבחר לחבר ועד בגיל צעיר וגילה שהוא מביא תועלת רבה יותר בניהול משא ומתן עם הנהלת הנמל וגורמי הממשלה, מאשר בהפעלת ציוד מכני . במשך השנים הצליחו ועדי העובדים בנמלים, בעזרת ההסתדרות שראתה בהם "מכפיל כוח" מול הממשלה, להביא לשיפור דרמטי ברמות השכר והביטחון התעסוקתי של עובדי הנמלים, והעבודה בנמל נהפכה למבוקשת ומתגמלת מאוד . בעזרת חושים מחודדים ולא מעט כריזמה, ביצר חסן את כוחו ומעמדו עד שנהפך למנהיג הבלתי מעורער של עובדי הנמל, אשר משתכר 570 אלף שקלים בשנה בתפקידו כמזכיר ועד, ושאינו נדרש בכלל להתייצב למשמרות העבודה על הרציף . חסן שכלל לדרגת אמנות את יכולות המשא ומתן שפיתח ולא היסס להשבית את שער הכניסה המרכזי של כלכלת ישראל כדי להשיג עוד ועוד הטבות לעובדים ולשפר את מאזן האימה שנוצר בינם לבין הממשלה . רק כדי לסבר את האוזן : בשנת 2012 שיבשו העובדים את העבודה בנמל אשדוד במשך 78 ימים במצטבר, פעם בגלל שחייבו את העובדים באופן חד-צדדי לעטות על עצמם אפודים זוהרים, פעם בגלל הדרישה להפסיק את זיהום הים בבריכת הנמל, ופעם בגלל הדרישה לחקור תאונת עבודה שהתרחשה בשטח הנמל . חסן היה מודע לכוחו הרב, גם האחרים ידעו - ראשי ההסתדרות, אנשי עסקים, פוליטיקאים וקבלני קולות היו עולים אליו לרגל . פקידי ממשלה חששו להתעמת איתו, מנהלים בנמל עשו הכול כדי להתחבב עליו ונמנעו משאלות בדבר פעילות עסקית פרטית שחסן היה מעורב בה במקביל לעבודתו בנמל . כשנחשפה התנהגותו הכוחנית, השערורייתית והרהבתנית - תחילה בסדרת כתבות של שרון שפורר בעיתון הארץ, ואחר כך גם בכתבה ביומן שישי בערוץ 2 וביתר אמצעי התקשורת - אלון חסן לא התנצל על כך . להפך . הוא טען שאת כל מה שהוא עושה הוא עושה לטובת שולחיו, עובדי הנמל שמינו אותו ליו"ר הוועד שלהם . רק את האינטרסים שלהם הוא משרת .
|
|