|
|
עמוד:11
11 עבודת נמלים את כף רגלו בתחומי הנמל שבו גדל, מוקד הכוח שלו, המקום שממנו עלה לגדולה . גם לאחר הזיכוי בבית המשפט המחוזי נאסר עליו לשוב אל הנמל בטענה שפסק הדין אינו חלוט, מאחר והמדינה ערערה עליו . סיפורו של אלון חסן הוא אבן דרך בסיפור התפתחותם של נמלי הים של ישראל . עלייתו ונפילתו נובעות לא רק מכישרונותיו וחסרונותיו, אלא בעיקר מתהליכים כלכליים, חברתיים ופוליטיים, המתוארים בפרקים הבאים . חסן גדל על רציפי הנמל, פשוטו כמשמעו . אביו, אמיל חסן, החל לעבוד בנמל שנים ספורות לאחר שעלה ממרוקו, הגיע לדרגה של יו"ר ועד מנהלי העבודה בנמל ולקח חלק פעיל בכמה מהמאבקים המכוננים בין העובדים לבין מנהלי הנמל ופקידי האוצר . כמו שאר העובדים נהג אמיל להביא את הילד אלון אל הנמל, להרכיב אותו על המלגזה או לבלות איתו במתקני השעשועים שההנהלה הציבה ברחבי הנמל עבור ילדי העובדים בחופשות, במסגרת יוזמת "משפחת הנמל" שנועדה לחזק את הקשר בין העובדים למקום העבודה . בשנות השבעים לא היו הרבה אטרקציות לילדים באשדוד ומשפחת חסן, כמו משפחות עובדים אחרים בנמל, נהגה לבלות בשבתות על הרציף, לקפוץ למים שעוד היו נקיים, לדוג דגים ולנפנף על האש בסמוך לקו המים . בתחילת שנות התשעים, כשהשתחרר מהצבא, חסן גילה עניין בעסקים ובמיוחד במסחר בבורסה לניירות ערך, אבל אבא אמיל התעקש שיצטרף לשאר בני העובדים שהתקבלו אז באופן אוטומטי לעבודה בנמל . "הנמל זה הבית", אמר אמיל לבנו ודאג לשבץ את אלון במשמרות אחר הצהריים . בבקרים נהג חסן הצעיר לפקוד את סניף בנק מזרחי באשדוד, מול המסך המרצד המציג את נתוני הבורסה . הוא גילה כישרון לא מבוטל כשהצליח להפוך את חסכונות בני המשפחה להון משמעותי, בזכות השקעה במניות הנכונות שערכיהן הרקיעו שחקים באותה תקופה . שכר העבודה בנמל לא היה גבוה בתחילת דרכו של חסן בנמל, ואנשים לא עמדו בתור כדי להתקבל לעבודה פיזית תחת השמש הקופחת . חסן הצעיר, שמעולם לא
|
|