|
|
עמוד:10
10 עמנואל מרקס להטיל ספק במובן מאליו ולקרוא טקסטים מגוונים בדרכים חדשות . הגבולות בין תחומי הלימוד היטשטשו, לטובת כל הצדדים . האמת היא שברגע שהתחלתי לחקור את האלימות הנאצית, הנושא השתלט עליי . הספר כתב אותי יותר מכפי שאני כתבתי אותו, ולא שאל אותי לאיזו דיסציפלינה לשייך אותו . קראתי לראשונה את ספרה המונומנטלי של חנה ארנדט יסודות הטוטליטריות מכריכה לכריכה ב- ,2018 כשכתב היד לספר זה כבר היה כמעט גמור . עד מהרה התחוור לי שהיא הקדימה אותי בכמה רעיונות "מקוריים" שפיתחתי במאמץ ניכר . ראיתי בכך אישוש ממקור נוסף לרעיונות שגיבשתי, והדבר חיזק את ביטחוני . אני מזכיר את עבודתה בכל מקום שבו אני מעלה רעיונות דומים, גם כשדעתי שונה מדעתה . הדיונים הערים והמעמיקים בקבוצת הלימוד "שואה בעידן גלובלי" במכון ון ליר בירושלים בהובלת חיים חזן ועמוס גולדברג תרמו לי רבות . אני אסיר תודה לחיים חזן שעודד אותי להעלות על הכתב זיכרונות ילדות שלי מפרעות ליל הבדולח, וכך הוביל אותי למסע ארוך ובלתי צפוי . הספר הזה שייך לו . למדתי רבות גם מהערותיו החשובות של עמוס גולדברג ושל עמיתים אחרים בקבוצת הלימוד . כמו כן זכיתי לתמיכה ולביקורת מחברים ומבני משפחה . אזכיר ביניהם את בת זוגי האהובה דליה ז"ל ואת אחי המנוח שמעון מעוז . וייבדלו לחיים, ילדיי - דינה וחיים קול, יובל ונטלי מרקס, אלון מרקס ורוני באר-מרקס . שיחות עם חותני חיים באר יחד עם קריאת ספרו לפני המקום ( 2007 ) חידדו את הבנתי שחרב עולם יהודי ולא רק חלק מהעם היהודי . דיונים עם נכדי תובל קול הבהירו לי כיצד קשורים זה בזה כמה מרעיונותיי המרכזיים . חובי לזיגמונט באומן וכתביו רב : הוא הכין את חוקרי השואה לקבלת הרעיון שעל פיו עולמנו מאפשר שואות . תודה גם לסקרלט אפשטיין ז"ל, וייבדלו לחיים טובים כריסטיאן הרטמן, אסתר הרצוג, פנינה וריצ'רד ורבנר, מיקי הורביץ, לונגינה יקובובסקה,
|
|