|
|
עמוד:9
LOST IN COGNITION 9 הופיע מחדש צמצום של ההתנסות האנושית ללמידה . בתיאורו נשען הקוגניטיביזם ההתנהגותי לא רק על צפייה בהתנהגויות אלא גם על הדמיה מוחית המושגת בזכות ה – MRI , הדמיה באמצעות הדהוד מגנטי המכונה באנגלית " PET - scan " . בזכות הדיווח על תמונות אלו מתיימרת הפסיכולוגיה החדשה לתפוס את מקומה בין מדעי המוח . פסיכואנליטיקאים מסוימים מעודדים את עמיתיהם ללכת בדרכה של הפסיכולוגיה . לדבריהם, יש מקום בתוך מגוון הדגמים של הקוגניציה לתהליכים הלא מודעים הפרוידיאניים . אחדים חושבים שהגיע הזמן לתרגם את התהליכים הסובייקטיביים למונחים של רשת עצבית . זו למעשה טענתם של התאורטיקנים של הקוגניציה, אך גם הטענה של הדוגלים בפסיכואנליזה קוגניטיביסטית הסבורים שמדעי המוח רק יאשרו את התגליות הפרוידיאניות והלאקאניאניות . ספר זה תומך, מנקודת מוצא של הפסיכואנליזה באוריינטציה לאקאניאנית, בתזה מנוגדת . מה שאובד במה שמתיימר להיות תרגום – לכאורה הוא הלא – מודע . מאבדים בו את הסובייקט של ההתנסות האנליטית ואת האובייקט של הפסיכואנליזה . הלא – מודע אינו תלוי בשום למידה . הוא מה שחסר או עודף לכל למידה אפשרית . לאחר הלמידות במשך היום מתעורר החלום החל ממה שלא יכול היה להילמד, להיאמר, להיחשב . הלא – מודע הוא אופנות של המחשבה המשוחררת מהלמידה כמו גם מהתודעה . זו ( בה בעת ) השערורייה שלו והייחודיות שלו . אנו טוענים שיש נתק יסודי בין סובייקט המוגדר על ידי למידותיו ( ואין זה משנה מהי התפיסה המתוחכמת — פחות או יותר — שיש לנו על הלמידה ) , ובין סובייקט המוגדר על ידי הלא – מודע . הלא – מודע אינו מאפשר לצמצם אותו למנגנון של למידה, לעקבות של למידה . העקבות המשוערות נכללות במנגנון טופולוגי כך שהן אינן יכולות להיות רשומות על משטח כמו זה של הקורטקס העצבי . רק הטופולוגיה של
|
|