|
עמוד:11
פתח דבר 11 בצבא היא לבחון אותן ביחס למודל של גבריות הגמונית , שהיא הגבריות הלוחמת . 2 מאפשר לחשוף את הקשר שבין הבניותמחקר כזה , שהחל בארץ לפני כעשור , תרבותיות של גבריות וחוויות של שירות ) מאמרה של דנה גרוסוירט קחטן ( , לבחון מצבים שבהם הגבריות ההגמונית מאוימת על ידי נשים ) מאמרם של יגיל לוי וזאב לרר ( או על ידי גברים ) מאמרה של מירב פרץ ( ולזהות זירות תרבותיות שבהן הגבריות ההגמונית מתערערת ) מאמרה של רות אבלין-רווה ( . מחקר כזה מלמד על האופנים שבהם הגבריות הצבאית מפוצלת , מאותגרת מבפנים ואיננה יציבה . הנחה רביעית ואחרונה המובילה אותנו בארגון הספר היא שליחסי המגדר בצבא יש השלכות משמעותיות גם מחוץ לצבא . הטענה בדבר יחסי גומלין בין צבא לחברה בישראל איננה חדשה , ובמובן זה אנו ממשיכות את המסורת המחקרית אשר הוציאה את הניתוח של מגדר וצבא אל מחוץ למחנה הצבאי . מטרתנו באסופה זו היא להציג מחקרים שמראים את יחסי הגומלין ההדוקים שבין צבא , חברה ותרבות דרך העדשה המגדרית . כך למשל המאמרים באסופה מראים כיצד הצבא מעצב מיניות , זוגיות ומשפחתיות ) ראו מאמריהן של קרן פרידמן-פלג , חוה ברונפלד- שטיין ומיטל עירן-יונה ( . עבודות אחרות מראות איך אתרים של פעילות אזרחית , כגון תנועות חברתיות וקולנוע , מעלים שאלות על תפיסות צבאיות על גבריות ונשיות ) ראו למשל מאמרה של רעיה מורג , מאמרם של אורנה ששון-לוי , יגיל לוי ועדנה לומסקי-פדר ומאמרה של רות אבלין-רווה ( . המאמרים באסופה משקפים הנחות תיאורטיות אלו ומתמקדים בארבעה אתרים חברתיים : זהויות צבאיות ; מדיניות מגדרית בצבא ; המרחב הפרטי של משפחה ; והתנגדות למלחמה ולכיבוש . אתרים אלו מארגנים את שערי הספר . על ה�פר ראשיתו של ספר זה בכנס בנושא צבא ומגדר שנערך בינואר 2010 באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר-אילן . בכנס הוצג מחקר מקורי של חוקרות וחוקרים בתחומים סוציולוגיה , אנתרופולוגיה , לימודי מגדר , לימודי תרבות , קולנוע וספרות . מרביתם חוקרים צעירים , חלקן חוקרות בכירות מהאקדמיה בישראל וכמה חוקרות מהמרכז למדעי ההתנהגות בצבא . המאמרים של החוקרות מהצבא מוסיפים מידע שלחוקרות חוץ-צבאיות קשה מאוד להשיג ונקודת מבט פנימית של הארגון על עצמו . האסופה מציעה אפוא גישה אינטרדיסציפלינרית בעלת שני צירים - מבט מתוך הצבא ומבט חיצוני על הצבא . הנושאים שהאסופה עוסקת בהם משקפים בראש ובראשונה את המחקר הקיים בתחום . המחקר עצמו עולה מתוך המאפיינים הספציפיים לצבא הישראלי , דהיינו 2 . ראו למשל לומסקי-פדר 1998 ; ששון-לוי 2006 ; 2006 ; 2003 Ben - Ari 2001 ; Kaplan .
|
|