|
|
עמוד:10
0 1 | צבי ל ניר הגיל הזה יותר משהפחיד אותי, היה מוזר ולא מובן לי . רציתי להבין אותו . את הרהורים האלה ואת הניסיון להסביר לעצמי את "המה כן ? " של 'הגיל הנעלם' הזה העליתי על הכתב, תחילה רק כדי שאוכל להרהר את הרהורי לעצמי ולא לאבד אותם בשכחה . ההתחלה הייתה בפסקאות שמיהרתי לכתוב על פיסות נייר, שתמיד מצויות בכיסי כדי לתעד שברי רעיונות שעולים בי כשאיני ליד המחשב . אולם כשהרשימות האלה התרבו, גיליתי שהנושא מתפתח למרחב של שאלות ותמיהות רחב בהרבה ועמוק במשמעויותיו ממה שהנחתי תחילה . בהדרגה התברר לי ששאלות 'הגיל הנעלם' אינן רק שאלות פרטיות שלי . אלה הן שאלות על תופעה חברתית חדשה שאנחנו חיים בה ושצריכות להעסיק את כולנו . היא קשורה בעלייה הדרמטית בתוחלת החיים, אך העלייה בתוחלת החיים כשלעצמה אינה יכולה להסביר אותה ובעיקר לא את הפוטנציאל האנושי הטמון בה . בהדרגה הבנתי שהעלייה הדרמטית בתוחלת החיים אינה בעיקרה - כפי שרובנו נוהגים להתייחס אליה - עניין כמותי של תוספת שנות חיים והתארכות תקופת ההזדקנות, אלא היא מאפשרת לחולל תקופת חיים חדשה בחיי האדם - 'תקופת התבונה' . זוהי תקופת חיים השונה איכותית מתקופת החיים הקודמת לה – 'תקופת הבגרות', וגם מתקופת החיים שבאה אחריה – 'תקופת הזקנה' . בתום תקופת הבגרות של חיינו, היא מאפשרת לנו לצאת לסבב חדש וטוב יותר של חיים פעילים, מאוזנים ומאושרים . היא גם מאפשרת לנו להרחיק את הזקנה הסיעודית של חיינו עד לסוף החיים ממש . קיבלנו מתנה - מתנת תקופת החיים החדשה, אך משמעותיה
|
|