מבוא עם חלום

עמוד:13

| 13 השער השני : מציג את מה שקיים – סקירה של התפיסות החינוכיות של שרי החינוך בישראל משנת ,2000 הנושאים שהם קידמו והרפורמות שביצעו, תוך בחינה של התאמתם למילניום השלישי . השער השלישי הוא עיקרו של הספר . הוא מציג את דעתו של כותב הספר באשר לתפיסה החינוכית ולמעשה החינוכי כפי שהם אמורים להיות, כדי שמערכת החינוך תתאים את עצמה לעידן העכשווי, למילניום השלישי . הוא עוסק במרכיביו של המעשה החינוכי : תכנים וכישורים, מתודות של הוראה ולמידה, המבנה הארגוני של הלמידה, הסביבה הלימודית ותשתיותיה, מדידה והערכה ולבסוף, דבר אל האנשים החשובים ביותר במערכת – המורים והתלמידים . הדברים מוצגים בספר בקווים עקרוניים, שאפשר ורצוי לתת להם פרשנויות שונות וליישמם בדרכים רבות . התלבטתי בשאלה באיזו מידה לפרט בהסברים ולהרבות בדוגמאות . מצד אחד, פירוט יתר ודוגמאות רבות מטה את תשומת הלב מן העיקר, ומניסיוני אני יודע שלעיתים קונים ומפנימים את הדוגמאות עצמן ומאבדים את המשמעות החינוכית שהן מייצגות, וכך מצטמצם עושר האפשרויות שניתן להפיק מהן . מצד שני, עמדו לנגד עיניי דבריו של פרידריך ניטשה : "תכופות אין הקורא והסופר מבינים זה את זה, מפני שהסופר מיטיב מדי להכיר את נושא ספרו [ . . . ] כך שהוא פוטר עצמו מלהביא דוגמאות, שאותן הוא מכיר למאות . הקורא, לעומת זאת, זר לנושא ונוטה בקלות להניח שהוא מנומק בצורה גרועה, אם אכן הדוגמאות נמנעות ממנו" ( ניטשה, תשס"ח, [ 1878 ] , עמ' ,140 פסקה 202 ) . אני מקווה שמצאתי את שביל הזהב בין המעט למרובה, תוך שאני נוטה לצד המעט ומותיר פתח למחשבה היוצרת, אשר כל העושה במלאכת החינוך יוכל לפתח בעצמו ולאמץ לעצמו דרכי הוראה, בהתאם לסגנונו, לאופיו ולדמיונו . לאחר שיצא הספר מידיי, מקווה אני להיווכח כי הוא "ממשיך בחיים משל עצמו . . . ממשיך ללכת בדרכו שלו [ . . . ] חי כמו ישות בעלת רוח ונפש" ( שם, עמ' ,143 פסקה 208 ) .

ספרי ניב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר