|
עמוד:9
מבוא | 9 הזמין את נציגי מדינות המערב לאיראן כדי להרחיב את המסחר עימן ולהגדיל את השקעותיהן באיראן, עוד לפני שהסכם הגרעין עם מדינות 1 + P5 — ׳הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית׳ ( Joint Comprehensive Plan of Action, JCPOA ) — נכנס לתוקף בינואר 2016 . סין — חברה קבועה בעלת זכות וטו במועצת הביטחון של האו"ם — כבר הייתה בזמן הזה אחת משתי המעצמות שנתנו חסות דיפלומטית לאיראן ; השנייה הייתה רוסיה . ראיה לחשיבותה ההולכת וגוברת של סין לאיראנים היא שאיראן נמנעה ממתיחת ביקורת על משבריה הפנימיים של בייג'ינג, לרבות מעשיה של סין בדיכוי המחאה בכיכר טיאן-אן-מן ב- 1989 ולאחריה דיכוי בני העם האויגורי המוסלמי סוני-טורקי במחוז שין-ג'יאנג . בסבב שיחות הגרעין שהתקיים בשנים 2003 – 2005 עם בריטניה, צרפת וגרמניה ציין חסן רוחאני, שהיה אז ראש צוות השיחות ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, כי עם הסינים "אולי היה מעט קל יותר לעבוד" כי "לרוסים יש רגישויות מסוימות כלפינו שלסינים אין באותה מידה" ( 25 . Rouhani , 2005, p ) . הוא גם האמין כי בניגוד למצב שבו איראן תובא לדיון במועצה בגין הפרה של החלטות האו"ם, "אם נגיע למועצת הביטחון בשל כישלון של המשא ומתן המדיני [ . . . ] מדינה חזקה כמו סין תוכל לטעון במועצת הביטחון כי איראן הייתה בתהליך משא ומתן וכי עליה לחזור למסלול זה" ( 27 - 26 . Rouhani, 2005, p ) . עם זאת סין גם פגעה באינטרסים האיראניים בנקודות קריטיות, כאשר היו על הכף יחסיה שלה עם ארצות הברית, החשובים לה הרבה יותר . בשיחות הפסגה בין ארצות הברית לסין בשנת 1997 הסכים הנשיא ג'יאנג דזה-מין להשעות את שיתוף הפעולה עם איראן בתחום הגרעין כדי להרגיע את המתיחות שנוצרה בעקבות משבר מצר טאיוואן שקדם לפסגה . וכן — אומנם בתקופת הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על איראן בשנים 2006 – 2015 הייתה בייג'ינג לשותפה העיקרית של טהראן בתחום המסחר, למשקיעה המובילה בענף האנרגיה במדינה וליעד היצוא העיקרי של איראן, אך חברות ממשלתיות סיניות עיכבו את השקעותיהן בפרויקטים, בעיקר בענף האנרגיה, וגרמו לביטול של חוזים, בין השאר בשל הלחץ להטלת סנקציות, העלייה בחשיבותו של ענף הפקת אנרגיה מפצלי שמן בארצות הברית ובשל בעיות טכניות בחוזים עם איראן . אחרי שממשל טראמפ, שפרש מהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ( JCPOA ) , הטיל מחדש ב- 2018 סנקציות חד-צדדיות על איראן, סין אומנם לא הפסיקה את יבוא הנפט מאיראן, אבל צמצמה אותו במידה ניכרת . באותה תקופה דעך המסחר בין שתי המדינות, וחברת הנפט הלאומית של סין ( China National Petroleum Corporation, CNPC ) נסוגה בפעם השנייה מהסכם מאגד בשווי חמישה מיליארד דולר שלפיו היא תסייע לאיראן בשלב 11 של פיתוח שדה הגז "דרום פארס" ( South
|
|