|
|
עמוד:10
10 מרקו מאואס הזמן הסובייקטיבי . הקונטינגנטי הוא הרגע של החלפת שעונים . לכן, יש תאריכים כרונולוגיים, לפי השעון האוניברסלי, ויש תאריכים אחרים, זמנים שנשכחים או שאי-אפשר לשכוח . פגשתי אישה בארץ, אותה אישה שאִתי עכשיו . זה היה לא צפוי ובלתי נמנע . כך שזה נמצא ביסודות של הדבר והזמן האחר, בדומה ליחס בין שחר לבין זריחה . שחר הוא גם יסוד . זו השעה המוקדמת ביותר של הבוקר . זריחה היא השעה של צאת השמש . אולי בגלל זה שחר משמעו גם "יסוד" . תודות ל"פסיכולוגיה עברית", אתר האינטרנט שבו פורסמו הפרקים האלה לראשונה, ובייחוד לאפרת אבן צור, שהייתה קוראת יוצאת דופן ; לאורי חביב וג'סיקה קלברמן חביב, שבלעדיהם לא הייתי יכול להציג את החומר להוצאה לאור . הם היו שותפים נפלאים ; למורג סגל מהוצאת רסלינג על הקריאה הקפדנית ; לפרלה מיגלין, שהציעה לי את שם הספר .
|
|