|
|
עמוד:10
I10 שיקום רצועת עזה — צור השעה חמאס לגייס תמיכה במצעו המדיני, הגורס בבסיסו שלילה של פתרון מדיני לסכסוך עם ישראל . מאידך גיסא, שוב ושוב שימשה הסלמה במאבק נגד ישראל אמצעי בידי חמאס לנסות לאלץ את ישראל וגורמים בינלאומיים להקל את הלחץ מעל הרצועה, וכן על מנת להטיל על ישראל את האשמה למצב המצוקה באזור . במהלך 2017 התקצר טווח הזמן שהוערך כי יחלוף בטרם יהיו החיים ברצועה בלתי אפשריים, עקב קריסה מוחלטת של תשתיות : גורמי ביטחון בישראל גרסו בשנים האחרונות כי נקודת השבר תגיע ב- ,2020 וניבאו כי האצה מובחנת של תהליך הקריסה תחולל אסון הומניטרי ותניע את הנהגת חמאס ליזום עימות צבאי מחודש עם ישראל . יציבות שלטון חמאס ברצועה — ב- 2007 השתלט חמאס על הרצועה בהפיכה צבאית נגד כוחות פת"ח באזור, לאחר ניצחונו בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית ב- 2006 וסירובו של פת"ח להצטרף לממשלת אחדות, עקב סירוב חמאס למלא שלוש דרישות שהציבה הקהילה הבינלאומית כתנאי להכרה בה : הכרה בישראל, הכרה בהסכמים שנחתמו בין ישראל לאש"ף ולרשות הפלסטינית והימנעות מטרור ומאלימות . למעשה, הרצועה היא מאחזו הגיאוגרפי "הטבעי" של חמאס . שם היה מקור כוחו עוד בטרם הוכחה השפעתו המתרחבת בזירה הפלסטינית על ידי תוצאות הבחירות, וכן בשל הקרבה הגיאוגרפית לתנועת האם 'האחים המוסלמים' במצרים . ניסיונות שנערכו בעשור האחרון לגבש הבנות בדבר חלוקת כוח בין שני המחנות — חמאס ופת"ח — העלו חרס על שום היריבות המרה, הארגונית-פוליטית והאידיאולוגית, בין המחנות . הארגונים / מפלגות היריבים אף לא הצליחו להגיע להסכמות לגבי צעדים שיכלו להאט את קריסתה הכלכלית-תשתיתית של הרצועה . מתוקף 'מדיניות הבידול בין הרצועה לגדה' צידדה ישראל בתביעות הרשות הפלסטינית שתכליתן הייתה להקשות על חמאס, במטרה להאיץ כך את היחלשותו ואת אובדן אחיזתו באזור . בהקשר זה יודגש כי לרשות הפלסטינית יהיה סיכוי לשוב ולשלוט מחדש ברצועה אם הסכם הפיוס, שנחתם בינה לבין חמאס ב- 12 באוקטובר ,2017 ימומש במלואו . גם אז, שליטתה ברצועה לא תהיה מלאה, משום שחמאס, קרוב לוודאי, לא יסכים לוותר על יכולותיו הצבאיות . ובכל מקרה – סבירות מימושו המלא של הסכם מוטלת בספק רב . לחילופין, הפלת שלטון חמאס תתאפשר אם ישראל תנקוט צעד נרחב ורב- משאבים בכיוון זה, בהנחה שהרשות תהיה מוכנה לקבל אחריות על האזור ועל המצב בו . לבחירתה של ישראל עמדו להלכה שלוש אפשרויות פעולה : הראשונה — מיטוט שלטון חמאס ; השנייה — פעילות מתמשכת להחלשת שלטון חמאס ברצועה ולחידוש אחיזתה ושליטתה של הרשות הפלסטינית בה ; השלישית — הכרה בפועל בשלטון חמאס . ישראל בחרה בשילוב בין האפשרות השנייה והשלישית — חתירה להחלשת חמאס מבחינה צבאית בד בבד עם סימונו ככתובת האחראית לנעשה ברצועה, כלומר הכרה בשלטונו . הכרה זו משתקפת בראש ובראשונה בתביעה המוצגת לחמאס לשמור
|
|