|
|
עמוד:10
במשך כשנה, מיד אחרי מלחמת ששת הימים ועד הגיענו ארצה, ב ‑ 13 ביוני ,1968 הכינו הורי את העלייה . אבי השתמש במחסן הרחב הצמוד לבית . הוא הציב בו קופסאות ענקיות מעץ ומדי לילה, בשקט ובחסות החשיכה, היינו לוקחים ציוד מהבית למחסן ומסדרים אותו בתוך הקופסאות שהיו אמורות להפליג בים לישראל . המטרה היתה שהציוד יגיע לישראל במקביל לבואנו כדי שנסתדר מהר ונקים בית חם עם ריהוט מוכר . אינני מצליח להבין עד היום את אשר עבר במוחו של אבי באותם הימים . הרי שלוש שנים קודם לכן הוא נסע לארץ ישראל כדי לבקר את משפחתו ולבחון אם כדאי גם לו להצטרף לשיבת ציון . אבי היה אוטודידקט יוצא מהכלל . אמנם לא היתה לו השכלה פורמלית, אך הוא היה תולעת ספרים . שלושה חודשים בילה במדינת ישראל בקרב משפחתו ב ‑ 1964 . מה עלה במוחו בשנה שבה אסף חרש ‑ חרש את הציוד היקר שלא התאים לחיים הישראליים לתוך אותן קופסאות עץ ענקיות ? אינני יודע . הוא ואמי שקדו על המלאכה בסודיות כדי שהשכנים הלא ‑ יהודים לא יחשדו שהם מתכוננים להגר או חלילה לעלות לישראל . אבי חשש שאם ייוודע הדבר, יאונה רע למשפחתנו . זכורני שכמעט נעשו פרעות ביהודי עירנו בזמן מלחמת ששת הימים . לולא היה מלך מרוקו תקיף בהוראות שנתן להגן על הקהילה היהודית, בוודאי היו יותר משני נרצחים באותו השבוע מקרב בני הקהילה . מישהו ירה בהם כשנודע שכל סיפורי ההתפארות בתקשורת הערבית היו דברי בדיה ויוהרה חלולים, לאחר שהתברר שהעולם המוסלמי איבד את הר הבית ל"כופרים" היהודים . זכור לי שבשעת המנחה ביום שבת, 10 ביוני ,1967 לקראת סוף המלחמה, החריד רעש של המון ערבי מוסת וצמא דם את מתפללי בית הכנסת שבו שהיתי עם אבי . ההמונים התארגנו בתהלוכות מתלהמות וצעדו לעבר הרובע היהודי עוד בטרם ננעלו שעריו כרגיל לקראת ערב . זכורני שאבי הרים אותי ורץ מהר אל ביתנו, שם הטמין אותי ואת אחַי בארונות, שהיה שפע מהם בחדרים השונים, נעל את דלתותיהם וחסם את שער הבית ברהיטים כבדים . כשגדלתי, התברר לי ששוטרים הגיפו בתקיפות את שערי הרובע היהודי והצילו כך נפשות יהודיות רבות מההמון המתלהם . אבי דאג שלא יוכל למכור את נכסיו . הוא חשש שמא שכניו הלא ‑ יהודים ישכילו להבין שהוא חייב למכור אותם והמחירים יצנחו פלאים . לכן התנהלו כל ההכנות בשקט ובעצלתיים . והוא אכן לא מכר את הבית . עכשיו הניח לפנינו את המפתח הראשון בעצב וסיכם : זה המפתח של הבית שהיה שלכם . 10 המפלה החמישית
|
|