|
|
עמוד:12
הנאיבית שהעם השוודי, לשם הדוגמה, היה קיים תמיד כפי שהוא כיום, לא נהסס לרוב לקבל את התפיסה, הנאיבית לא פחות, שרעיונות כמו חירות, אמונה, או אהבה נותרו יציבים במהלך מאות או אלפי השנים האחרונות . רובנו נניח, למשל, שמה שאבותינו התכוונו אליו כשסיפרו בפסח על היציאה "מעבדות לחירות", ומה שאנחנו היום מבינים כ"עבדות" וכ"חירות", הינו אותו עניין . אך זו אשליה מסוכנת, והיא מעוורת אותנו בכמה מישורים . ראשית, היא לא מאפשרת לנו להבין את מצבנו הנוכחי . אנחנו שוגים לחשוב שתפיסת העולם שלנו, ראייתנו את עצמנו ואת זולתנו, היא עניין נתון, חסר ייחוד, שאינו דורש רפלקסיה . אנחנו כמובן מסוגלים להבדיל בין גוונים שונים בתוך הבנתנו את המציאות ( ימין פוליטי מול שמאל, אמונה מול אתאיזם, תרבות גבוהה מול נמוכה ) , אולם אנחנו לא מבחינים שכל ההבנה הזו, כל אופן התפיסה שלנו את עצמנו ואת החברה שבה אנו חיים, ראויים לחקירה ולניתוח . שנית, האשליה שלפיה האופן שבו אנו רואים את העולם הוא נטול היסטוריה והתפתחות חוסמת עבורנו את התובנה שהצורה שבה אנו חיים איננה צורת החיים האפשרית היחידה, שיש אלטרנטיבה, שהיו אנשים שחשבו אחרת . ושוב יש לומר : הם חשבו אחרת לא משום שהם האמינו ואנחנו לא, או כי הם היו אתנוצנטריים ואנחנו לא ‑ אלא משום שכל האופן שבו הם תפסו את העולם היה שונה . הם כלל לא חשבו, למשל, שיש אפשרות רציונלית לא להאמין באלוהים . הם לא ביקשו, למשל, להיכלל במסגרת לאומית, מכיוון שהיקף הנאמנות המקסימלי שהם היו יכולים להעלות בדעתם היה החמולה או השבט שאליהם הם השתייכו . את האשליה המסוכנת הזו עלינו ללמוד לזנוח . מכיוון שהיא מערערת על המובן מאליו עבורנו, מערבלת את המים המנטליים שבתוכם אנחנו שוחים, זניחתה אינה פשוטה, ודורשת מאמץ ובעיקר לימוד . אין הכוונה ללמוד רק שאכן, לרעיונות יש היסטוריה . הכוונה היא ללמוד באופן מפורש וספציפי על רעיונות מסוימים, להתחקות אחר ההיסטוריה שלהם ולחקור כיצד בני אדם הבינו אותם אחרת בעבר . רק לימוד כזה יאפשר לנו הן להבין את העולם בו אנו חיים ואת עצמנו, והן לדמיין את העולם שבו אנו חיים ואת עצמנו באופן שונה . האפשרות הזו היא הפתח ליצירתיות אישית וחברתית ולשינוי אמיתי . החיבור שלפניכם מבקש ליצור לימוד שכזה . 12 אדם בצלם אלוהים
|
|