|
|
עמוד:14
14 מאירה וייס 7 שנדונה בהרחבה בפרק השביעי . עקאל, מגוון הנושאים שאעסוק בהם לאורך הספר מדגימים את הטענה שהמכון משמש צומת מפגש של תהליכים חברתיים . עם זאת, כל פרק עומד בפני עצמו ופותח דלת לחדר אחר במכון . לניתוח הממצאים בספר הנוכחי השתמשתי בשתי פרספקטיבות עיקריות : הפרספקטיבה המוסדית והפרספקטיבה החברתית- התרבותית . הפרספקטיבה המוסדית מתמקדת בעיקר בעבודה המקצועית-רפואית המתנהלת במכון, בתפקידיה של הרפואה המשפטית ובפיתוחים רפואיים חדשים כגון בדיקות דנ"א, ואילו הפרספקטיבה החברתית-התרבותית ממקמת את המכון בהקשרים חברתיים-ישראליים . שתי הפרספקטיבות משולבות בפרקים הבאים כך שהאינטראקציה האופיינית להן, שנעה בין הגלובלי והלוקאלי ובין ידע וכוח, מומחשת ביתר הרחבה . המכון הוא חלק מרשת מדעית בין-לאומית של רפואה משפטית . רשת זו טוענת לצמיחתו של ידע אובייקטיבי וניטרלי שעומד לשימושן של ממשלות ואזרחים - זו טענה פוזיטיביסטית, שצומחת מהתרבות המערבית של מדע ורפואה . ואולם הדוגמאות שניתנו בפרקים השונים מעידות על כך שקביעותיו של המכון בנוגע ל"אמת", המוכלת בבדיקות גנטיות ורפואיות, מאותגרת לרוב על ידי ה"אמת" של בעלי אינטרסים פוליטיים וחברתיים . זאת מכיוון שההקשר החברתי פולש אל המכון ומשפיע על פעולותיו ועמדותיו . לכן, גם אם המכון רואה בקהילה המדעית הבין-לאומית את קבוצת ההתייחסות הטבעית שלו, אין ספק שגם הפוליטיקה הישראלית משפיעה עליו במידה לא מבוטלת . אחד המושגים התרבותיים-חברתיים פוליטיים שחשיבותו עלתה במהלך הניתוח, הוא "הגוף הנבחר" - הגוף היהודי, הגברי, ההטרוסקסואל, האשכנזי, השלם והמושלם מבחינה רפואית וגופנית - שפיתחתי בעבר בספרי The Chosen Body : the Politics of the 8 לטענתי, בחברה הישראלית Weiss 2002 ( Body in Israeli Society ) .
|
|