|
עמוד:12
12 ג׳ון פאולס גופנית ומערכת עצבים חרדה, ובליבי גמלה ההחלטה שלעולם לא אחיה חיים של נסיעה יומיומית לעבודה מחוץ ליישוב מגוריי — הכרעה שגם אבי, אני משער, איחל לי בליבו, אם כי מסיבות אחרות . כעת אני יכול לראות, שמלחמת העולם הראשונה גבתה ממנו מחיר כפול ואכזר — לא רק באותן שנים מתועבות בחפירות, אלא גם בתוצאותיה החברתיות . ניתנה לו טעימה מחייו של קצין וג'נטלמן, במיוחד בשנים שלאחר המלחמה שבהן הוצב בצבא הכיבוש בגרמניה . מאז ואילך הוטבעו בו האתוס והשאיפות של מעמד, או של אורח חיים, שנותר מחוץ להישג ידו של העסק שלו, ההולך ומידרדר, ושנראה די אבסורדי לנוכח הרקע המשפחתי האמיתי שלנו . סב – סבי היה לבלר של עורך דין בסומרסט, ונדמה לי שאביו היה נפח . אני שמח באבותיי הרגילים בתכלית, אבל אבי לא שמח בהם, שכן דור אחד בלבד חצץ בינו לבין ההיחלצות מן הכפריות הנידחת והנצחית של המחוזות המערביים אל אצולת המסחר של לונדון . הוא לא היה סנוב, אלא פשוט נכסף לחיים נשגבים יותר משהמציאות התירה . ( אפילו למצוא פורקן כדרך הסנוב ולעשות משהו בעניין, הוא לא עשה, שכן נהג זהירות מופלגת בענייני כספים, ובצדק ; תכונה שלא ירש מאביו ואף לא הוריש לי ) . זה לא שהוא האמין במה שהיינו מכנים היום טיפוס במעלה הסולם החברתי, אלא שחסרו לו דרך קבע הפזרנות העליזה, הציוריות של שלושה – גברים – בסירה – אחת, של אחוזה
|
|