|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 159 | חינוך והשכלה בחברה הערבית : פערים וניצנים של שינוי החינוך להרחבת התקצוב הדיפרנציאלי הצטמצמו במידת מה בשנים האחרונות הפערים התקציביים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, אך עדיין יש פערים לא מוצדקים . הפער בין המשאבים המושקעים בחינוך הערבי לאלו המושקעים בחינוך העברי אינו מתבטא רק בתקצוב שעות ההוראה . גם תשתיות ההוראה והכלים העומדים לרשות המורים והמנהלים בחינוך הערבי אינם מאפשרים למידה משמעותית, בייחוד לא לתלמידים מרקע מוחלש . יש מחסור חמור בכיתות לימוד, בתשתיות פיזיות ובציוד דיגיטלי להוראה . כמו כן, הן תוכנית הלימודים עצמה הן הדרכים שבהן היא מיושמת אינן מקנות את הידע והכישורים הנחוצים להשתלבות העתידית של תלמידי החינוך הערבי בחברה הישראלית ובעולם העבודה של המאה ה- 21 . ואם לא די בכך, יש סימנים שמעידים על ירידה ברמת המורים המשתלבים בחינוך הערבי, תחום שעד לאחרונה היה החינוך הערבי חזק בו דווקא, במובנים מסוימים, מהחינוך העברי . לבעיות מהותיות אלו יש כמובן השלכות גם על הישגי התלמידים . בבחינות המיצ"ב, בזכאות לתעודת בגרות, באיכות תעודת הבגרות, במבחנים בינלאומיים ובשיעורי הנשירה — בכל אלו החינוך הערבי בולט לרעה . אומנם בשנים האחרונות חל שיפור בכמה מהמדדים, ובאופן כללי אפשר להצביע על מגמה של צמצום הפערים בין הישגי תלמידי החינוך הערבי להישגי תלמידי החינוך העברי ; ואולם ברבים מן המדדים עדיין יש פערים שמחבלים בסיכוי של תלמידות ותלמידים ערבים להשתלב בהשכלה גבוהה ובתעסוקה איכותית . כמה מחקרים הראו שהפערים בהישגים נובעים במידה רבה מהרקע החברתי- כלכלי של התלמידים הערבים, ושבהינתן רקע דומה הסיכוי של תלמידה ערבייה להצליח דומה לסיכוי של תלמידה יהודייה ולעיתים אף גבוה ממנו . ממצאים אלו מדגישים את חוסר יכולתה של מערכת החינוך בישראל לספק שוויון הזדמנויות בחינוך לתלמידים מרקע שונה . הפערים במערכת החינוך נגררים גם להשכלה הגבוהה . שיעור הזכאות לתעודת בגרות ואיכותה, וציון הבחינה הפסיכומטרית, הם חסם כבד לצעירים רבים בחברה הערבית . שיעור הסטודנטים הערבים מכלל הסטודנטים בישראל עומד על % 7 . ,17 אף שבטווח הגילים הרלוונטי ללימודים אקדמיים ( 20 - 24 ) הערבים הם כ- % 28 מהאוכלוסייה . שיעור הסטודנטים הערבים לתואר שני ושלישי נמוך
|
|