|
|
עמוד:14
חברה בתמורה 14 המוסד המייצג יותר מכול את חברת הלומדים הוא הכולל ( קרי : כוילל ) . שמו של המוסד עשוי להטעות . הכוללים ההיסטוריים של היישוב הישן בארץ ישראל היו למעשה קופות של חלוקה ( "סמל הבטלנות", כפי שכתב החזון איש באירוניה 6 ) , לאו דווקא בעבור לומדי תורה . הכוללים שהיו בליטא אימצו דגם זה כמוסד לאברכים נשואים מצטייינים שאינם פונים לקריירה רבנית, ואילו הכוללים של היישוב החדש שילבו בין השניים : הם אימצו את הדגם הליטאי, שסיפק במקורו קיום לעשרות או למאות בודדות של תלמידים, והפכו אותו לדגם החיים של חברה שלמה, בדומה לכוללים של היישוב הישן . הכולל הבולט ביותר שהוקם ביישוב החדש היה עטרת יוסף, שהוקם בבני ברק באמצע שנות השלושים של המאה העשרים בידי ר' אברהם ישעיהו קרליץ ( החזון איש, 1878 – 1953 ) , ולימים נקרא על שמו, כולל חזון איש . בגולה, כתב החזון איש, סיפקו הישיבות — שנועדו ללומדים צעירים קודם נישואיהם — את עיקר התשתית החינוכית לצעיר החרדי, ואילו הכוללים היו שנִיים במעלה, שכן החברה בכללותה הכירה בחשיבות החינוך התורני ותמכה בו . 7 אבל, המשיך החזון איש, "מה שונה הוא המצב באה"ק [ בארץ הקודש ] לנוכח המצב ההווה, אשר המושבות שחותם היהדות הנאמנה חתום עליהן ספורות הנה, וההכרה בסוד קיום עמנו — שהתורה היא נפשה של העם ונשמת רוח אפה — נשארה לקנין יחיד" . עקב רוח זו שוב אין החברה תומכת בתלמידי החכמים, ודווקא משום כך יש לשים זאת בראש סולם העדיפויות של הכוללים : "לרגלי המצב ההווה נוטל חלק בראש בקיום התורה וחכמיה — המוסדות הכוללים" . 8 ניסוחו של החזון איש מבטא תפיסת יסוד חרדית מרכזית : "התורה היא נפשה של העם ונשמת רוח אפה" . אף שהליטאים שמו דגש רב במיוחד על לימוד התורה, עיקרון זה מוסכם גם על החסידים ועל הספרדים . במאה העשרים נוספה לעיקרון הדתי הזה גם ההבנה החינוכית שמוסדות החינוך התורניים הם המחסום בפני החילון והמקור להצמחת דור העתיד של המנהיגות הרוחנית החרדית, ובפרט הליטאית . "הישיבות הן מבצרי התורה [ . . . ] מבצר עוז להקמת תלמידים תלמידי 6 קרליץ, קובץ איגרות חזון איש, חלק א, איגרת כט . 7 שם, איגרת פו . 8 שם .
|
|