מקורותיה של חברת הלומדים

עמוד:13

פרק ראשון : חברת הלומדים 13 ישראל ( פא"י ) , אבל רבים מן החרדים העירוניים התגאו בהם . חברת הלומדים היא אפוא תופעה מאוחרת יותר, שיש להתחקות אחר שורשיה . מקורה של חברת הלומדים הוא בתמורות שחלו לאחר השואה והקמת המדינה . החברה החרדית החלה לעצב את סדר יומה בהשראת תמורות אלה והעמידה בראש סולם העדיפויות שלה את בניין עולם התורה — הישיבות והכוללים . היא תבעה מאנשיה לגייס את כל משאביהם לשם כך . סדר יום זה ינק מכמה מקורות מקבילים : מצד אחד אחזה בחרדים תחושה ערה שהשואה החריבה את מרכזי התורה הגדולים של עם ישראל, אשר הם — על פי תפיסת העולם החרדית — הלב הפועם של הקיום היהודי ; מצד שני, המדינה היהודית הצעירה והמבטיחה, שבתחילה גם החרדים היו נלהבים מהקמתה, טמנה בחובה איום שמנהיגי היהדות החרדית חששו מפניו ; מצד שלישי עמד הגיוס לצה"ל כבעיה דוחקת שחרדים במספר גדל והולך ביקשו להיפטר ממנו עקב הבעיות שהיו כרוכות בו מבחינתם ( בעיות אלה כללו סיכון נפשות שלא על פי ההלכה וחשש מקלקול דתי-רוחני ) . 4 גורמים אלה יצרו אוסף של וקטורים שהניע את מנהיגי היהדות החרדית ואת עסקניה לפעול בכיוון חדש : הם עודדו צעירים חרדים להיפטר מן השירות הצבאי, לוותר על חלום הפרנסה ברווח ולהקדיש את חייהם הבוגרים ללימוד תורה — עיסוק אשר בו ימשיכו גם לאחר נישואיהם . את הצעירות החרדיות עודדו ליטול על שכמן את עול הפרנסה נוסף על עול ניהול הבית, לא במקומו, כדי להקים בית של תורה . 5 ההורים, שנטלו חלק בשוק העבודה, נדרשו אף הם לתמוך בזוג הצעיר, וגם המדינה גויסה ברבות השנים ונדרשה להגדיל עוד ועוד את תמיכתה במוסדות התורה . כך הלך ונוצר בהדרגה הדגם החברתי-כלכלי של חברת הלומדים . 4 בראון, מדריך לחברה החרדית, עמ' 302 . השיקול הראשון היה דומיננטי בעיקר אצל הרב מבריסק, אצל ר' יצחק זאב סולובייצ'יק ואצל הרב שך, ומשקלו הלך והתמעט עם השנים בקרב הציבור החרדי הרגיל . 5 על התופעה החברתית של יציאת האישה החרדית לעבודה ועל הבעיות הכרוכות בה מבחינת החרדים : קפלן, בסוד השיח החרדי, פרק רביעי ( עמ' 197 - 244 ) . על האמצעים החינוכים והדרשניים שננקטו להשגת יעד זה : בראון ( הויזמן ) , אנא אפלח . למבט עיתונאי על השטח בתחום זה : לוי, החרדים, פרק שישי ( עמ' 55 - 71 ) .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר