|
|
עמוד:13
13 קדושת הסטטוס-קוו האישית והפעילה בסוגיה הספציפית, ולפיכך אפשר להניח את הטיפול בסוגיה לפתחה של הביורוקרטיה ; * ניכרת תחושה של העדר פתרון מהותי / רדיקלי לבעיה בטווח הזמן הנראה לעין ; * שינוי מדיניות יזום בקשר לסוגיה הספציפית נתפס כשלעצמו כבעל פוטנציאל איום גבוה וסיכון פוליטי הן עבור מעצבי המדיניות מבית והן עבור המדינה מחוץ ; * אין הערכה ששינוי או מפנה דרמטי או פתאומי עומדים להתרחש בקשר לסוגיה הספציפית ; * אין תחושה של סיטואציה חסרת ודאות, חסרת בהירות ( מצב מעורפל ) או נטולת מידע . כשמרבית המאפיינים מתקיימים לאורך תקופה ממושכת מוגדרת, אפשר לכנות את המדיניות "מדיניות בשגרה" . המפגש בין שתי תופעות פוליטיות - מדיניות חוץ בשגרה וסוגיה דינמית ומשתנה - נפקד מחקר היחסים הבין-לאומיים ומדיניות החוץ . מרבית המחקרים האמפיריים, בין כמותיים ובין איכותיים, התמקדו בתהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות בפרקי זמן קצרים יחסית . מקצתם בהקשרים מערכתיים, גלובליים ואזוריים ומקצתם בסוגיות מתחום הביטחון הלאומי, אירועי משבר, סכסוך, שלום ומלחמה . מעט מחקרים, אם בכלל, התמקדו במאפייני הסוגיה שמדיניות החוץ מתמודדת עמה, לא כל שכן סוגיות שחל בהן שינוי משמעותי, אם כי איטי, הדרגתי וממושך . כדי להקיש מהמדיניות בסוגיית הפליטים על מדיניות החוץ של ישראל בפרט וחקר מדיניות חוץ ככלל, עלינו להצביע על מידת החשיבות שהוקנתה לסוגיה זו בקרב מקבלי ההחלטות בישראל בתקופה הנדונה, 1948 - 1967 . אם יתברר שסוגיית הפליטים הייתה נושא אזוטרי או שולי, לא יהיה אפשר לתקף מסקנות מסוגיה זו על מדיניות החוץ הישראלית ככלל .
|
|