|
|
עמוד:12
12 אריק אריאל ליבוביץ של סוגיית הפליטים . עם סיום המלחמה עברו מרבית הפליטים לשליטתה הישירה של ישראל והפכו מסוגיה מובהקת של מדיניות חוץ לסוגיה החצויה בין מדיניות פנים לחוץ כאחת . כאמור, סוגיית הפליטים הפלסטינים לא קפאה על שמריה בין 1948 ל- 1967 ; חלו בה שינויים ותמורות, שעיקרם הליך מיסוד פוליטי וצבאי של הפליטים, ולכן אנו מכנים אותה "סוגיה דינמית" או "סוגיה משתנה" . העיסוק בסוגיית הפליטים במהלך התקופה הנדונה לא היה פתאומי, חד-פעמי, מפתיע, ממוקד בזמן או משברי . הסוגיה טופלה לאורך זמן רב במידת עניין ואינטנסיביות משתנים, כלומר כ"מדיניות בשגרה" . בשונה ממדיניות במהלך משבר, מלחמה או אירוע אחר מתוחם בזמן, מדיניות בשגרה מאופיינת במרבית הפרמטרים הבאים, מנקודת מבטם של מקבלי ההחלטות : * אין תחושה של איום משמעותי ומידי על ערכים מרכזיים ומהותיים של השחקן ; * אין תחושה של מתח או חרדה אשר קשורים לסוגיה הספציפית ; * אין אבחון או זיהוי של שינויים משמעותיים בסביבה הבין- לאומית אשר מחייבים שינוי בטיפול בסוגיה הרלוונטית ; * אין אבחון או זיהוי של שינויים משמעותיים בסוגיה הרלוונטית עצמה ; * אין זיהוי של תהליכים או לחצים פוליטיים מבית אשר מחייבים בדיקה או שינוי במדיניות הקיימת ; * אין תחושה של צורך בשינוי משמעותי בדפוסי המדיניות ובפרוצדורות הקיימות שכבר מוסדו בעבר בקשר לטיפול בסוגיה הספציפית ; * הסוגיה נתפסת כסטטית ובת-קיימה לטווח זמן ארוך ; לכן הטיפול בה יכול להימשך בפרוצדורות הביורוקרטיות המקובלות כדבר שבשגרה ; * רוב הזמן, מעצבי המדיניות אינם מזהים צורך במעורבותם
|
|