|
|
עמוד:10
10 אריק אריאל ליבוביץ הפלסטינים מנקודת מבטה של מדיניות החוץ של ישראל . עד לעת האחרונה התמקד המחקר בעיקר לנסיבות ההיסטוריות שהביאו להיווצרות התופעה . העמדה הפלסטינית והערבית הקלאסית ( וליד אל חאלדי, עארף אל-עארף, אדוארד סעיד, אל קמחאוי וליד ) ראתה את נטישת פלסטין כשואה ( נכבה ) שהגורמים לה רבים ומורכבים, ואולם להנהגה היהודית, לישראל ולציונות תפקיד מרכזי בנטישה, 9 מנגד, הציגה העמדה הישראלית ( כהן, בבריחה ובגירוש האלה . סירקין ) את בריחת הפליטים כתופעה ייחודית, מנותקת מכל זיקה ליישוב היהודי, כאשר להנהגה הישראלית לא היה כל חלק 10 באחריות להיווצרותה . מחקרו של שמחה פלפן לידת ישראל : מיתוס ומציאות , ובייחוד מחקריו של בני מוריס הציגו גישה היסטורית רוויזיוניסטית להיווצרות סוגיית הפליטים, כשהם קובעים אחריות מסוימת של ישראל לתופעה זו . אין מחלוקת על כך שספרו של מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947 – 1949 , הוא המחקר ההיסטורי היסודי והמעמיק ביותר עד כה שמתמודד עם שורשי הבעיה ועם 11 ראשית עיצוב מדיניותה של ישראל בשאלה זו בין אותן שנים . שליים ופפה התקדמו צעד אחד נוסף וטענו שתוכנית ד', התוכנית הצבאית שהתווה המטכ"ל במרץ 1948 כדי להשתלט על השטחים שנועדו למדינה היהודית - לוז פעולתו של צה"ל במלחמת הקוממיות - הייתה למעשה שם קוד לטיהור אתני של הארץ בידי 12 הצבא הישראלי . מנגד טען יובל ארנון-אוחנה שמרבית הפליטים ברחו מכיוון שלא היו מושרשים ביישוביהם במישור החוף, ולרבים מהם זו הייתה 13 נטישה שנייה, לאחר שנטשו את בתיהם במאורעות 1936 - 1939 . מחקר ותיעוד נוספים של סוגיית הפליטים נעשו בתחומים שונים, החל בהשפעת התופעה על המשק הישראלי ובדרך התמודדותה 14 נוסף על כך, נבחן הטיפול הבין-של ישראל עם הרכוש הנטוש . 15 התייחסות מדינות ערב לתופעה נחקרה לאומי והמשפטי בבעיה .
|
|