|
|
עמוד:2
אבמדבר כתב יד | דפוס ראשון 2 פי רוש שד "ל לת ו ר ה שד"ל רש"י המטות משגיחין על המנין, מפני שיהיה רצון האל, שתתחלק האומה לשבטים ולמשפחות, ואולי יבוא אחד וירצה להכניס עצמו בשבט שאינו שלו או במשפחה שאינה שלו, או היה אדם מסופק בייחוסו, והנשיאים יבררו הדברים ויעמידו איש איש בשבטו ובמשפחתו ; אבל בערבות מואב ( במדבר כ"ו ) לא קרא משה לראשי המטות, כי כבר היו ישראל נחלקים למטותם ולמשפחותם, ולא היו צריכין אלא למנין . איש ראש לבית אבֹתיו הוא : מי שהוא כבר ראש לבית אבותיו, כי כבר היו להם הנשיאים, וכן משמע ( פסוק ט"ז ) 'אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם', וטעם ראש לבית אבותיו, ראש לבתי אבות שבשבטו, כלו' נשיא כל השבט . ( יד ) דעואל : בחומש שומרוני כולם בדל"ת, ובתרגום יוני כולם ברי"ש, דעואל בדל"ת גם להלן י' כ', לא כן ב' י"ד שהוא ברי"ש . ולדעתי עיקר שמו היה דרעואל, כלומר זרוע האל, ולפעמים השמיטו ממנו הדל"ת ואמרו רעואל, ולפעמים השמיטו הרי"ש ואמרו דעואל ; וכן עשו בשם העיר מְנֹף ( Memphis ) שאמרו לפעמים מׂף ( הושע ט' ו' ) ולפעמים נֹף ( ישעיה י"ט י"ג ) וכן מן דרדנים אמרו לפעמים דדנים ( בראשית י' ד' ) ולפעמים רדנים ( דברי הימים א' א' ז' ) . ( יז ) נקבו : מפי הגבורה, כמו ( ישעיה ס"ב ב' ) 'אשר פי ה' יקבנו', ואין ענינו האנשים הנזכרים למעלה, כי זה טעם האלה . יהיו . כשתפקדו אותם יהיו עמכם נשיא כל- לכל-דבר חשיבות שבעדה : ( יז ) האנשים האלה . שבט ושבט : ( טז ) אלה קרואי העדה . הנקראים את שנים עשר נשיאים הללו : אשר נקבו . לו וְאֵ֨לֶּה֙שְׁמ֣וֹת לַמַּטֶּ֑ה אִ֛ישׁ רֹ֥אשׁ לְבֵית-אֲבֹתָ֖יו הֽוּא : ה הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַֽעַמְד֖וּ אִתְּכֶ֑ם לִרְאוּבֵ֕ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן- לִֽיהוּדָ֕ה לְשִׁמְע֕וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן-צוּרִֽישַׁדָּֽי : ז שְׁדֵיאֽוּר : ו לִזְבוּלֻ֕ן לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן-צוּעָֽר : ט נַחְשׁ֖וֹן בֶּן-עַמִּֽינָדָֽב : ח לִבְנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לְאֶפְרַ֕יִם אֱלִֽישָׁמָ֖ע בֶּן-עַמִּיה֑וּד אֱלִיאָ֖ב בֶּן-חֵלֹֽן : י לְבִ֨נְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן-גִּדְעֹנִֽי : לִמְנַשֶּׁ֕ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן-פְּדָהצֽוּר : יא לְאָשֵׁ֕ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן-עָכְרָֽן : לְדָ֕ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן-עַמִּֽישַׁדָּֽי : יגיב לְנַ֨פְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן-עֵינָֽֽן : לְגָ֕ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן-דְּעוּאֵֽל : טויד הָֽעֵדָ֔ה נְשִׂיאֵ֖י מַטּ֣וֹת אֲבוֹתָ֑ם רָאשֵׁ֛י אֵ֚לֶּה קְרוּאֵ֣י קריאי כתיב טז וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה וְאַֽהֲרֹ֑ן אֵ֚ת הָֽאֲנָשִׁ֣ים אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם : יז
|
יונתן בשיא
|