|
|
עמוד:14
14 זהר גזית שונים . ארגון זה נובע משאיפתי להעמיד במוקד הדברים מרכיב מרכזי העולה מניתוח פעילות הארגונים, והוא ניסיונותיהם להשיג לגיטימציה חברתית וממסדית לעיסוק הנתפס כְבלתי מקובל, כאמצעי להשגת מטרותיהם הרשמיות . בניתוח הנתונים שמתי דגש על השוואה בין הארגונים על פי נקודות משותפות ; אך מאחר שלא כל הסוגיות הנדונות מקבלות אותו משקל ואותה חשיבות בכל אחד מהגופים, וכדי לא לכפות קטגוריות ותמות ניתוח, יש לעתים חוסר איזון בהצגת הארגונים . עם זאת, בסופו של הספר אמורה להתקבל תמונה עשירה בפרטים באשר לשלושתם ביחד ועל כל ארגון בנפרד . כמו כן החלוקה לפרקים לא מיועדת להיות חדה וחותכת . אדרבה, מחקר זה ארוג מחוטי שני שחלקם מלווים כל ארגון לאורך מכלול הניתוח . נושאי הפרקים משתלבים ומאזכרים זה את זה, וכך גם רעיונות שנרמזים בפרק מסוים עומדים במרכז פרק אחר . אופן הצגה זה של המחקר נועד לבטא את המורכבות הכרוכה בפעילות של יזמי המוות החלופי . ספר זה מבקש למלא חסרים אמפיריים בספרות המחקר . ראשית, רוב המחקרים בתחום המוות בישראל מתמקדים בהקשר הלאומי . המחקר הנוכחי בוחן תחום מוזנח של פעילות בתחומי עיסוק המובחנים ממערכת המוות ההגמוני, של גופים שאינם משתייכים למערכת זו . שנית, המחקר מנתח פעילות במסגרת ארגונית בנושאים קשורי מוות שנבחנו בצמצום, בישראל ובתרבויות אחרות . המחקרים המועטים שמוקדשים לשכול במשפחות כתוצאה מהתאבדות נוטים לתאר את השכולים כמסתגרים ביגונם ומצניעים את אסונם בניסיון להתמודד עם הסטיגמה החברתית המוטלת עליהם ועל יקיריהם שהתאבדו . אך מה עם אלה שאינם שותקים ומסתגרים, אלא פועלים באופן מאורגן לשינוי היחס החברתי ? אלה קיבלו התייחסות מחקרית מועטה ביותר . בדומה לכך, פעילות מאורגנת לקידום חלופות בהסדרי לוויה וטקסי מוות כמעט לא נחקרה . אמנם תחום הפעילות של ארגונים המקדמים אותנזיה
|
|