|
עמוד:15
אנשי ציבור ו ז כו ת השתי ק ה 15 קנתה לה זכות השתיקה אחיזה רחבה בכלל שיטות המשפט הליברליות, וישראל בתוכן . ניתן למנות כמה הצדקות מרכזיות לעיגונה של זכות השתיקה של חשודים בחקירת משטרה . הצדקה ראשונה עניינה במתן הגנה לחשודים במהלך המאמץ לבירור האמת, בשעה שהם ניצבים לבדם מול חוקריהם בסביבה בלתי מוכרת ואף מאיימת . על מנת לשמר את אופיו האדוורסרי של ההליך המשפטי בסביבה זו, בעלת האופי האינקוויזיטורי, מעניקה הזכות כלים מינימליים לאדם להתמודד אל מול הרשויות . 24 אומנם הגבלה זו פוגעת ביכולתה של המשטרה להתמודד באפקטיביות עם פשיעה, אך היא מבטיחה כללי משחק הוגנים ושיטות חקירה אנושיות . 25 ניתן לטעון, עם זאת, כי משקלו של שיקול זה פוחת כאשר החשוד נהנה מייצוג משפטי במהלך חקירתו, וכי תיעוד מלא של החקירה עשוי להבטיח את השמירה על כבוד החשוד בחקירה . הצדקה שנייה לעיגון הזכות עניינה דווקא בהבטחת המאמצים לבירור האמת, בניסיון למנוע הודאות שווא של חשודים . טבעה המאיים של חקירה משטרתית, כך נטען, עלול להוביל חשוד לענות באופן שקרי לשאלות חוקריו, ואף להודות במעשים שלא עשה בשל הלחץ, המצוקה והבלבול שהוא שרוי בהם . החשש שמפניו מגן רציונל זה הוא כי חיוב מענה לשאלות החוקרים יעלה את שיעורן של עדויות שקר והודאות שווא . על כן האינטרס שבגילוי האמת מחייב לאפשר לחשודים לשמור על שתיקתם . 26 הצדקה שלישית נוגעת ברתיעה הליברלית מהטלת חובות "עשה" על חשודים . רתיעה זו מתיישבת היטב עם אופיו האדוורסרי של ההליך, שבו נטל הבאת הראיות מוטל על המדינה, ואין על החשוד חובה לספקן . 27 הטלת חובת עשה לדיבור בחקירה עלולה להיות גזרה שאין הציבור רוצה או מוכן לעמוד בה, ואף 24 דוד ליבאי "חקירת חשוד והחסיון מהפללה עצמית" הפרקליט כט 92 ( התשל"ד ) ( להלן : ליבאי "חקירת חשוד והחסיון מהפללה עצמית" ) . 25 שם, בעמ' 96 - 97 . 26 רע"פ 03 / 8600 מדינת ישראל נ' גלעד שרון, פ"ד נח ( 1 ) ,748 759 ( 2003 ) ( להלן : עניין גלעד שרון ) . 27 שם .
|
|