|
|
עמוד:15
15 מבוא השתנו באופן דרמטי בהיבט המספרי, וכאז כן היום המפלגה / מפלגות הדתיות הן לשון מאזניים משמעותית בהרכבת ממשלות . 15 המאבק בין הקהילות על הצביון של הפרהסיה הישראלית בהקשרי דת ומדינה נמשך בקווים ובמאפיינים דומים לאלו של ראשית ימי המדינה עד היום . אל מול אלו, ומתוך הבנה של החשיבות שבהפגת המתח בין חלקי החברה בישראל, נעשו ניסיונות לכונן הסדרה חדשה במישור החברתי — באמצעות אמנוׂת 16 — ובמישור הפוליטי . 17 בעוד האמנות החברתיות זכו לאהדה רחבה בציבור, הביטוי הפוליטי להצעות העולות בהן מוגבל . רבות מההצעות שעוצבו באמנות נוסחו גם כדברי חקיקה והוצעו כחוקים במשך כמה כנסות . אבל בשל וטו מסורתי של הדתיים והחרדים והתנגדות של רבנים מרוב גוני הקשת האורתודוקסית לוותר או להתפשר בנושאי דת ומדינה, אף אחת מהן לא הפכה לחוק במדינת ישראל ונותר המבוי הסתום בסוגיית ההסדרים בנושאים אלו . המחקר שיוצג להלן מתמקד בתיאור המצוי ביחסי דת ומדינה, ולא בנורמטיבי- הרצוי . מטרתו להמחיש את היותו של הסטטוס קוו כלי ריק, שיש לכונן במקומו הסדרים קוהרנטיים בסוגיות דת ומדינה . בצד זאת אני מבקש לבחון אם יש תועלת כלל בניסיונות להסדרת יחסי דת ומדינה בחקיקה — במבחן האפשרות לאכוף הסדרים אלו — ואם יש תוחלת בניסיונות ההסדרה הלא פורמליים . בשולי המחקר, אני מבקש לטעון כי ראוי לשמור רק על גרעין הכרחי של הסדרים הנובעים מיחסי דת ומדינה, ולהביא את הביטוי ליהודיותה של המדינה בדרכים אחרות . יש לאפשר מינימום הסדרים שישמור על מסגרת יהודית למדינת ישראל, ולהשקיע את המשאבים בכינון זהות רחבה ככל האפשר, שתביא לידי ביטוי את יהודיותה של מדינת ישראל במישור הערכי, התרבותי והחינוכי . התנהגות פוליטית ; בעיות לא פתורות ; הדמקרטיה בישראל, כרך ב, תל אביב : עם עובד, תשע"ד, עמ' 1027 . 15 לדיון במשמעותן ובכוחן של מפלגות הלוויין, וביניהן המפלגות החרדיות, ראו המלצות לתיקון שיטת הממשל ותכנית פעולה, ירושלים : המכון הישראלי לדמוקרטיה, ,2011 עמ' 36 - 37 . וראו גם שלמה חסון, "דת ומדינה בישראל, תסריטים אפשריים", GISS — המוסד ללימודי ישראל, אוניברסיטת מרילנד, עמ' 43 . 16 להלן עמ' 103 . 17 להלן עמ' 93 .
|
|