|
עמוד:13
13 מי הזיז את היהדות שלי ? רשת הקואורדינטות למיון ולהבחנה בין קבוצות ומגזרים משתנה ; פרדיגמות בינאריות מתחלפות בראייה היברידית של רעיונות ושל זהויות ; מתפתחים טקסים חדשים, כגון טקסי פרֵדה מן החיים או ליווי רוחני לקראת המוות ; גיבורי תרבות מתחלפים, כפי שבא לידי ביטוי בפופולריות הגוברת של ר' נחמן מברסלב ; השפה הדתית עצמה משנה את תפקידה והופכת משפה המשקפת מציאות לשפה המשרתת תהליך של שינוי וצמיחה, והיא גם מכוננת את האמונה : לאחר ערעורם של התאולוגיה ושל הבסיס האונטולוגי של היגדים תאולוגיים, הופך השיח על העצמי, בסיועה של שפה הלקוחה ממרחב המשמעות הדתי, לנקודת מוצא לכינון מחדש 14 בתפקיד זה משמשת השפה הדתית גם במסגרות של האמונה . לא – דתיות הנזקקות לאלוהים שישמש להם עוגן בתהליכים של 15 השיח החדש הביא לשינוי גם ב"ארון הספרים" היהודי : טיפול ; סיפורים של חז"ל ותורת החסידות הם בבחינת חוליית מעבר המתווכת בין רעיונות עכשוויים ובין העולם היהודי . בדומה לחכמת המזרח גם ספרות האגדה והסיפור החסידי מעבירים מסרים בדרך האנקדוטה . הטקסט הסיפורי מאפשר קריאות קיומיות המעבירות את הלומד תהליך ומלוות את ה"מסע" של השינוי העצמי . זהו אחד ההסברים לעליית חשיבותה של ספרות חז"ל בתרבות העכשווית בהשוואה לטקסטים פילוסופיים אך גם בהשוואה לתנ"ך . ירידת קרנו של התנ"ך ועליית קרנו של סיפור האגדה נובעות למעשה 16 מקום חשוב בתהליך גם מהמעבר מציונות לפוסט – ציונות . הטרנספורמציה של התרבות העכשווית אל העולם היהודי שמור 14 . הסבר ודוגמה ראו להלן בפרק הראשון בסעיף העוסק בתרגיל של הרב זינגר על התפילה . 15 . ראו לדוגמה יאיר כספי, "אלוהים והחילוניים", הארץ , 2011 . 6 . 11 . 16 . שלילת הגלות באתוס הציוני הביאה לירידת קרנה של ספרות חז"ל ולעליית קרנו של התנ"ך . בחברה פוסט – ציונית מתאפשר מפגש מחודש עם טקסטים "גלותיים" .
|
|