|
|
עמוד:11
11 הזר המקומי הספרות העולמית עוסקת לא מעט ב " משבר הזהות " המתחולל בעשורים האחרונים בחברה המערבית , והספרות הישראלית עוסקת בכך בדרכה שלה . אין רואים עוד את האדם המודרני כישות אחידה וקבועה אלא כמִצרף פרגמנטרי , ובישראל פועלים עליו המאבקים שבתוך החברה היהודית עצמה והסכסוך הישראלי – פלסטיני — הם שמרכיבים את המצרף , אבל גם ממשיכים לרחוש בתוכו . על פי אסתטיקת הכלאיים אין האמת החברתית מתגלמת בטהור ובאחיד , אלא במעורב ובהטרוגני . בדומה לאסתטיקת הקרנבל שניסח מיכאל בחטין ) Bakhtin ( ובה פולשים השוליים אל המרכז , גם באסתטיקת הכלאיים מתאחדים יסודות סותרים : השולי והמרכזי , הדומיננטי והמינורי , היהודי והערבי , הישראלי והפלסטיני . למרות ניגודיהם , ואולי דווקא מכוחם , הם מכוננים זה את זה ומקיימים ביניהם זיקות הדדיות . בגילומיה הספרותיים של אסתטיקת הכלאיים נוצרים הקשרים חדשים לחומרים קיימים , וכך מתהווה כעין " מרחב שלישי ", מרחב שמעבר למערכת המוכרת של שליטה ושעבוד , דיכוי והכפפה ) שוחט , 2001 ( . קריאה במגוון הגילומים הספרותיים של התופעה הזאת מגלה שלצד ביטויים של חרדה , נבדלוּת ודחייה מפני המיעוט האחר , שנתפס לא פעם כ " זר – מקומי " השוכן בתוכנו , מתקיימות בעוצמה לא פחותה משאלות של מיזוג , משיכה ואינטימיות ארוטית — משאלות פורעות – סדרים , משאלות שמשמען טשטוש גבולות 3 וחצייתם . ה " זר – המקומי " הוא קרוב ורחוק בה – בעת ; סמוך ומוכר — ועל כן מוּכל חברתית באופן חלקי ; ונבדל וזר — ולכן מאיים , דחוי ומוּדר . המיעוט התרבותי אינו משולל כוח , אינו מוּדר אלא חשים כלפיו קרבה אינטימית , אבל לתמונת – הראי שהוא מציב יש תכונות מערערות וחתרניות ; ומכיוון שהוא מהווה אופוזיציה תרבותית וחברתית , הוא משפיע על הטריטוריות האינטימיות של חיינו . הוויית הכלאיים התרבותית של ה " זר – המקומי " מעלה תחושת
|
|