|
|
עמוד:10
ה ק ד מ ה 10 מסכת גיטין 4 . סכום הכסף שהגבר משלם משתנה משטר לשטר, אבל הסכום שהאישה 4 משלמת הוא קבוע, שבעה רבעים . כמו כן, נראה שהם הבינו את המונח המקראי "שנאה" כביטוי נקי לרצון לגירושין מכל סיבה שהיא . מה שחסר במסמכים אלו הוא שטר גירושין כלשהו . ברם, יתר השטרות הנוגעים למעמד אישי שבמכלול יב הם שטרות נישואין, ושטר הגירושין אולי אמור היה להיכתב בשעת הגירושין עצמם . בספר עזרא ( פרק י' ) מדובר על גירוש הנשים הנוכריות, אבל אין כל רמז להליך הגירושין ולאופיו . בספרות החיצונית מימי בית שני יש רמזים רבים לנישואין וסדרם, כגון בספר טוביה, אבל איננו שומעים הלכה למעשה על מעשה גירושין . פילון אינו מייחד דיון לנושא זה . לעומת זאת אצל יוספוס יש כמה הערות המלמדות על מוסד הגירושין . הוא מסכם בקצרה את הלכות הגירושין ( קדמוניות היהודים, ד 253 ) ואינו מוסיף על המקרא . שלומית, אחות של הורדוס, נשואה הייתה לקוסגבר, מידידי הורדוס . לפי שמו הוא היה ממוצא אדומי, שכן "קוס" הוא אל אדומי, ואפשר גם שהיה בין אחרוני המאמינים בדת האדומית . מכל מקום, יוספוס מספר שהיא שלחה לו ספר ( כריתות ) שבו ביטלה את הנישואין . יוספוס מדגיש שהדבר איננו לפי חוקי היהודים, שבהם רק הגבר רשאי ליזום ולכתוב שטר כזה . שלומית נהגה, אפוא, שלא כהלכה, בבחינת "מלך פורץ גדר" . יוספוס משתמש במינוח νο̃ιεταμαργ ; מונח זה משמעו שטר, אך יוספוס משתמש בו גם כדי לתרגם את המונח המקראי "ספר כריתת" ( דברים כ"ד, א ) . גם חז"ל השתמשו במילה גט שמשמעותה שטר באופן כללי, אך הוא התייחד בעיקר לשטר גירושין . לעומת זאת תרגום השבעים משתמש במינוח νοίλιβ שמשמעו "ספר" באופן כללי יותר . התרגום של הקטע מטעה במקצת, שכן לא מודגש בו שמדובר בשטר פורמלי, אלא די בכל מסמך כתוב . יוספוס מכיר, אפוא, שטר מסוים שמשמש לגירושין . בין מסמכי מדבר יהודה יש כמה שטרות נישואין, כפי שכתבנו במבוא לכתובות . שטרות הנישואין ביוונית אינם דומים כל דמיון לשטרות של חז"ל, אבל שלושת השטרות הארמיים ( נחל חבר 10 ; מורבעת 20 ומורבעת 21 ) דומים מאוד לשטרותיהם של חז"ל כפי שהם מתוארים, חלקית, במשנה . בין השטרות מצוי גם שטר גירושין משנת שש במצדה . שנת שש היא שנת נפילת המבצר, והשטר נועד ככל הנראה למנוע מהאישה מצב של עגינות עקב כך שהבעל ייעלם ואיש לא ידע אם נהרג או נפל בשבי . השטר הוא שטר כפול ( "מקושר" ) שצדו הפנימי 4 בשטר אחד ( קאולי, פפירוסים, מס' 36 ; פורטן וירדני, תעודות, 31 ) אין כלל אזכור לאפשרות גירושין .
|
|