פתח דבר

עמוד:12

12 אפנאן מסארוה סרור ודת בקרב נשים פלסטיניות החיות בכפר פלסטיני מוסלמי מסורתי, סביבה המתאפיינת במשטר מגדרי נוקשה . חקרתי את ההשלכות של ההצטלבות הזאת אצל נשים שיצאו לרכוש ידע בנושא משפחה וילדים בתוכניות העשרה דתיות . בין השאר התעניינתי בהתנסויות הלמידה של הנשים, בדרכים שבהן הן מפרשות את הידע המועבר להן, ובאופן שבו הן משתמשות בידע לעיצוב חייהן במשפחה ובכפר - וספר זה הוא תולדה של מחקר זה . ידע, מגדר ואייג'נסי הכלים האנליטיים – ביקורתיים שרכשתי במהלך לימודיי עיצבו את הגדרת ה"אני מאמין" האישי, המגדרי והמקצועי שלי . הפכתי לחוקרת ביקורתית הבוחנת ממקומי כאישה פלסטינית משכילה החיה בחברה הישראלית-יהודית שאלות של מגדר, ידע ודת בחברה שממנה אני באה . מכאן לא הייתה רחוקה הדרך להיות מרצה במכללות שבהן לומדות נשים פלסטיניות, רובן מוסלמיות אזרחיות ישראל . המטרה המרכזית שהצבתי לעצמי היא לאתגר באמצעות הקניית ידע את העקרונות הפטריארכליים בחברה הפלסטינית, ולהגביר את המודעות של נשים להיותן מיעוט לאומי בחברה לא שוויונית ובמדינה לא שוויונית . המחקר הנוכחי מלמד, כפי שאציג בהמשך, על תפקיד הלמידה בהגברת המודעות של נשים פלסטיניות למקומן כאימהות וכרעיות במשפחה ובקהילה פטריארכליות . כפי שספר זה מדגים, הנשים שנחשפו לידע מחקרי ופופולרי הקשור בחיי היומיום שלהן - בעיקר בחיי משפחה ובאימהוּת - השתמשו בו לאִתגור תפיסות ורעיונות מסורתיים הקשורים באימהוּת, בזוגיות, במיניות ובסוגיות הנוגעות לגוף האישה באסלאם ולנראות של נשים ונוכחותן במרחב הציבורי . הניסיון והאמונה בכוחן של נשים בכלל, ושל פלסטיניות ומוסלמיות בפרט, לרכוש ידע, לפרשו ולהשתמש בו, מנחים אותי

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר