|
|
עמוד:12
12 מאיר חטינה מקורות ראשוניים ועושה שימוש בתובנות מתחומי הסוציולוגיה של הדת, הפסיכולוגיה החברתית, האנתרופולוגיה ולימודי התרבות . הפרקים השונים בספר חושפים תמונה חיה ודינמית של שיח על הקרבה ומוות בקרב הוגים ותנועות אסלאמיות, במנעד שבין איפוק ומתינות לבין הקצנה וציפייה דרוכה לגאולה ובמסגרת ניתוח ההקשרים ההיסטוריים והמקומיים . הספר נע סביב שלושה צירים עיקריים : חשיבותם של ערכים ועקרונות ככוח מניע בהיסטוריה ; ההקשר הספציפי שבו הם מתעצבים ונדונים ; ומקומם של הדימוי, הסמל והנרטיב . נדמה שאלה הם החומרים העיקריים שמהם מורכב סיפור ההקרבה באסלאם המודרני . בכך מציע הספר תובנות רעננות ונקודות למחשבה וביקורת כבסיס למחקרים נוספים בעתיד . הספר פורסם במקור באנגלית בהוצאת קיימברידג' ב – 2014 . ההחלטה להוציאו גם בגרסה מעודכנת ומורחבת בשפה העברית נבעה מהמחסור הניכר בספרות עדכנית ושיטתית על הקרבה ומוות באסלאם המודרני, נושא שזוכה להתעניינות רבה וחקוק גם בזיכרון הקיבוצי הישראלי על רקע פיגועי ההתאבדות הפלסטיניים, שהגיעו לשיאם בימי האינתיפאדה השנייה ( 2000 - 2004 ) . בספר ימצאו עניין רב אנשי אקדמיה וסטודנטים, וכן ציבור הקוראים הרחב המבקש להתעמק בסביבה שבה אנו חיים, ובמוקדה התעוררות אסלאמית בעלת ביטויים מגוונים . * * * בתעתוקם לעברית של שמות ומונחים בערבית נהגתי על פי הכללים המקובלים בפרסומים מדעיים . חרגתי מכך רק בכתיבת שמות ומונחים מסוימים השגורים בשפה העברית, שלנוחיות הקורא הובאו בכתיב מלא ( כגון מוחמד ולא מחמד, קוראן ולא קראן ) . עם זאת, כאשר שמות ומונחים ערביים מופיעים בתוך
|
|