|
|
עמוד:13
להרבות טוב בעולם 13 "נמצא גם שמעל % 30 מהמשתתפים ייחסו לבודהיזם ערכיות מוסרית ] . . . [ ציינו שבאופן כללי בפסיכותרפיה המערבית חסרה התייחסות למוסר או ציינו שהבודהיזם משפיע על בני אדם להיות 'טובים יותר'" ) שם : 75 ( . ואחרון : "בנוסף, נמצא שמעל % 30 מהמשתתפים ציינו שהבודהיזם כולל התייחסות להיבטים מטפיסיים, אקסיסטנציאליסטים או רוחניים" ) שם : שם ( . יוצא אפוא שהפסיכותרפיה המודרנית, שהדירה רגליה מכל ביטוי של רוחניות ומכל יומרה מוסרית, נמצאת חסרה, ואי אפשר לו לאדם להפריד בין "לעשות את הטוב" ובין "בעיני ה'" . נחוצה אמנם ראייה צלולה יותר באשר לטיבו של האל, אבל אי אפשר להסתתר מפניו, או מוטב, להסתיר פניו מעצמנו . אותו הדבר הקרוי אצל מרואייניו של משה נוח "היבטים מטפיזיים, אקזיסטנציאליסטיים או רוחניים" של הקיום האנושי הוא במוקד עניינו של הספר הזה . הקשר בין סבל לשקר, בין כאב נפשי לקנאה, חמדנות, שמחה לאיד, קמצנות רגשית, תאוות בצע, יוהרה — אלה יעסיקו אותנו, אבל תמיד מתוך הנחת בסיס אחת חשובה מאוד מאוד הנוכחת גם בבודהיזם ולדידי גם בעבודה הפסיכותרפויטית, והיא שיש בכוחו של אדם להיחלץ מן השקר ומן הבורות שלו עצמו, ולא רק שיש בכוחו, אלא שזו המשמעות של היות אדם . בכל ששת מצבי התודעה המצויים על גלגל הסמסרה תמיד נוכח הבודהא . אין זה משנה אם מצב התודעה הנוכחי שלנו הוא של רוח רעבה או של חיה, של אל או של יציר גיהנום, תמיד ישנו הבודהא, והבודהא אינו אלא היכולת האנושית לראות את המציאות ראייה צלולה, לדעת אמת, ומימושה המעשי של היכולת הזאת צורתו אחת : להרבות טוב בעולם . בכך עוסק הבודהיזם ובכך עוסקת הפסיכותרפיה המודרנית : שניהם מבקשים לשכלל את רוח האדם ולהביאה לידי מימוש היכולת ההתפתחותית שלה, מימוש שיש לו בהחלט היבט מוסרי .
|
|