|
|
עמוד:10
אסתר פלד 10 העולם הבודהיסטית בכלל ובתורת ההכרה הבודהיסטית בפרט כדי לתרום תרומה נכבדת לחשיבה של כל אדם, קל וחומר אדם העוסק בריפוי הנפש . ואולם החיפוש אחר טכניקות טיפוליות חדשות נובע מן הסיבות הלא נכונות . הראשונה בהן היא האטרקטיביות של רעיונות ופרקטיקות אקזוטיים . השנייה היא הקושי ליישם את הטכניקות הקיימות, שהן דווקא יעילות ביותר, ולקבל על עצמנו תהליך ממושך הדורש תעצומות נפש הן מצד המטפל והן מצד המטופל . מה שאפשר בטעות לכנותו בשם "פסיכותרפיה בודהיסטית" הוא תהליך ממושך ומפרך לא פחות מן הפסיכותרפיה שמקורה בפסיכואנליזה . בשני המקרים מדובר בהתחייבות לתהליך התפתחותי ממושך הכרוך בכאב שכל אקזוטיקה היא ממנו והלאה . עיקרון מרכזי בבודהיזם הוא העיקרון של התפתחות, או טיפוחה של תרבות מנטלית גבוהה . זהו עיקרון מרכזי גם בפסיכואנליזה . בין שתי הדוקטרינות קיים דמיון : שתיהן תובעניות ; שתיהן מניחות כי התפתחות אינה יכולה להתרחש ללא השקעה של כוחות וללא משמעת חמורה . דמיון זה, שהוא רב מן המשוער, הוא זה שאפשר לי להתייחס במונחים בודהיסטיים לתהליכים רגילים שברגילים של פסיכותרפיה קונבנציונלית . עם זאת קיימים הבדלים בין הגישות, והמרכזי שבהם מקורו בצמיחתה של הפסיכואנליזה על רקע התרבות המכונה "העולם החופשי", כלומר החילוני . על השלכותיו האפשריות של ההבדל הזה עוד נעמוד בהמשך . התורה הבודהיסטית הפכה בשנים האחרונות לאבן שואבת לרבים, ולא בכדי . בעולם המערבי — באירופה ובארצות הברית — מתקיימת פעילות בודהיסטית זה עשרות שנים, וכאן בארץ מתפתחת פעילות כזאת בעשור האחרון . תורתו של הבודהא יש בה איכות סתגלתנית, ובאופן מסוים נוקשה פחות מזו של הדוקטרינות המונותאיסטיות למיניהן, ונראה שהאדם החילוני, שעייף מן המרד שלו באל, מוצא בה מענה לרעבונה של הרוח .
|
|