אחרים גם כאן: על גיוון והכללה בארגון

עמוד:10

10 / / אנליזה ארגונית 27 חוק זכויות האזרח מ- 1964 אסר במפורש על אפליה על רקע גזע, צבע עור, דת, מגדר או מוצא לאומי בתעסוקה . ממחקר שנערך באיחוד האירופי ב- 2015 ( לרר ואליהו, 2018 ) עלה כי רוב מדינות האיחוד נוקטות אסטרטגיות גיוון אשר מתמקדות במתן שוויון הזדמנויות לאוכלוסיות הגיוון ובמניעת אפליה בשירות הציבורי . מדינות מעטות יותר נוקטות גישה רחבה ומכילה יותר – שואפות כי העובדים בשירות הציבורי ייצגו גם את האוכלוסייה שהם משרתים ורואות בגיוון התעסוקתי מנוף לשיפור של תהליכי קביעת מדיניות ושל השירות הניתן לאזרחים . מדינות המבטאות גישה רחבה זו בדרכים שונות הן אוסטריה, בלגיה, צרפת, שוודיה והולנד . כאמור, אוכלוסיות הגיוון הן אוכלוסיות אשר אינן מיוצגות בעולם התעסוקה במידה שתואמת את שיעורן בכלל האוכלוסייה . הגדרתן של אוכלוסיות אלו משתנה בין מדינות שונות, אולם לרוב נכללות בה חלק מן הקבוצות הללו : נשים ; אנשים עם מוגבלות ; מיעוטים אתניים ומהגרים ( למשל אפרו-אמריקנים, אסיאתים והיספנים בארצות הברית ומוסלמים באירופה ) ; אנשים בגיל מתקדם שרוצים ויכולים עדיין לעבוד ; להטב"קים . רוב מדינות האיחוד האירופי, למשל, מפעילות אסטרטגיות הממוקדות בעיקר בשתי האוכלוסיות הראשונות – נשים ואנשים עם מוגבלות ( לרר ואליהו, 2018 ) . / גיוון בתעסוקה בישראל העיסוק בגיוון בתעסוקה בישראל מתמקד לרוב בכמה קבוצות אוכלוסייה אשר שיעור ייצוגן הטיפוסי בכוח העבודה ( לרבות בדרגות בכירות ) נמוך משיעורן בכלל האוכלוסייה : נשים ; ערבים, דרוזים וצ'רקסים ; חרדים ; יוצאי אתיופיה ; עולים מארצות אחרות, לפחות בעשור הראשון להיקלטותם בישראל ; אנשים עם מוגבלות ; אנשים בגיל הנחשב למתקדם ( וגם כאן בתוכניות שונות נע טווח הגילים בין 45 ל- 75 ) . החקיקה בישראל, שנועדה לקדם שוויון באמצעות שיפור הייצוג של קבוצות שייצוגן חסר, מטילה על שירות המדינה את החובה לדאוג לייצוג הולם של כל הקבוצות הללו ( למעט אנשים מבוגרים ) . כמו כן, על פי הנחיות נציבות שירות המדינה – בכל משרד ממשלתי יש למנות לצד הממונה המשרדי על שוויון מגדרי וקידום נשים גם ממונה על גיוון בתעסוקה של הון אנושי ( diversity ) ; תפקידו יהיה לקדם תפיסה של ייצוג הולם ולמנוע ביטויי גזענות ( מתוך הכרה בכך שסביר כי בהמשך יאוחדו שני התפקידים או יהיו תחת גג אחד ) . הנחיות תואמות התפרסמו בעניין ייצוג של בעלי מוגבלות בארגונים ציבוריים מסדר גודל מסוים, ובדבר הצורך למנות בהתאם אחראי לעניין בכל ארגון ציבורי . התפתחות המגזר השלישי ופעולה של קרנות מרכזיות הגבירו את ההתעניינות בגילויי הגיוון בסביבות העבודה גם בקרב ארגונים שזה מוקד פעולתם, שמייצגים ניסיונות לקדם בעולם העבודה נוכחות ראויה של מגזרים הסובלים מתת-ייצוג . בהקשר זה בולטת בישראל פעולתם של שני ארגונים : מעלה , המפרסם דירוג תקופתי של עסקים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא