|
|
עמוד:14
14 הקדמה של אנשי צבא באשר הם, ובאחרת — במי שנחשבים אויבים בעיני מדינותיהן . אל מול הרקע הזה הספר הנוכחי מתמקד בחשיבות המחקר על חיילות קרביות, בשירות צבאי פעיל ואחריו, בתחום לימודי הביטחון והיחסים הבין-לאומיים . אנחנו עוסקות בנושא הזה על ידי הבאת קולותיהן ושתיקותיהן אל חזית המחקר בתחומים אלו ועל ידי הצגתן של נשים לוחמות כמחברות של נרטיבים של מלחמה וקונפליקט באמצעות סיפוריהן החלופיים, האישיים מאוד . המוטיב המרכזי לכל אורכו של הספר הוא המסגרת התיאורטית שהוא מספק להבנת התהליך של שילוב נשים בתפקיד לוחמות ותומכות לחימה והאתגרים השונים שהן מתמודדות אתם . לשם כך אנחנו נסמכות על זרם המחקרים הפמיניסטיים בלימודי הביטחון וביחסים בין-לאומיים, ומתוך כך מציגות פרספקטיבה תיאורטית בין-תחומית שגורמת לנו לתהות מדוע נחוץ להפוך חוויות של נשים לחלק מֵחֵקר האלימות, האלימות המדינתית, טראומת הקרב, הביטחון וחוסר הביטחון, ובאיזו דרך יש לעשות זאת . וביתר דיוק, המחקר שלנו תוהה אילו תובנות אפשר להפיק מחוויותיהן ומניסיונן של נשים כאשר הן עומדות במוקד המחקר, ולא נידונות בו רק כתוספת נלווית או שולית לניתוח הנושא הנחקר . בחברות רבות מתחולל ויכוח ער על השילוב של נשים בתפקידי לחימה, הן בציבור הן בדרג הפיקודי הצבאי . יתרה מזו, חוקרות פמיניסטיות חלוקות אף הן בנוגע לשילובן של נשים בצבא . אחדות מהן סבורות שיש לראות בשירות הצבאי של נשים את אחד מעמודי התווך של השוויון המגדרי, ואחרות מבקרות את המאבק לשירות צבאי שוויוני . המבקרות טוענות שלתהליך הזה יש לעתים קרובות תופעות לוואי שליליות, ובהן חיזוק המיליטריזם, עידוד המיליטריזציה של 1 כך או כך, ובלי חיי הנשים ואפילו מתן לגיטימציה לשימוש בכוח . קשר לדיון האקדמי והאידיאולוגי, מכיוון שבפועל נשים כבר משרתות היום כחיילות קרביות או כתומכות לחימה במדינות רבות בעולם, אנחנו סבורות שממצב העניינים הזה יש הרבה מה ללמוד על ההיבטים הממוגדרים של השירות הצבאי ועל יחסי הכוח באופן כללי . ספר זה מציג נרטיבים של נשים לוחמות ועומד על טיבם של הקולות הייחודיים שלהן . אבל הוא גם חורג מעבר לסיפורים עצמם
|
|