|
|
עמוד:12
12 מבוא רבים הוא אף הפוך למה שהתרחש בפועל : במדיניות של ארצות הצפון בתקופה הבתר-מלחמתית ניתן לזהות רצפים יותר מאשר שינויים מרחיקי לכת . אחת הדוגמאות המוכרות היא המשך קיומה של מדיניות הסירוס הכפויה בשוודיה עד שנת ,1975 שכוונה כלפי אזרחים שמבחינת המדינה אינם ראויים להתרבות, בניגוד לרוב המוחלט של מדינות אירופה שהפסיקו מדיניות זו עם תום מלחמת העולם השנייה . בסקנדינביה השתלבה מלחמת העולם השנייה בשני תהליכים ארוכי טווח ומורכבים שהחלו בשנות השלושים והסתיימו כעשור לאחר סוף המלחמה . התהליך הראשון היה התבססותה של מדינת הרווחה הנורדית . חקיקת הרווחה במדינות סקנדינביה, שעיגנה את חובתה של המדינה לפעול בראש ובראשונה לטובת האזרחים, החלה בממשלות הסוציאל-דמוקרטיות בשנות השלושים של המאה העשרים . בדנמרק, לדוגמה, ביססו הרשויות את זכותם של יהודים דנים לפיצוי על ההפסדים שנגרמו להם בעקבות המלחמה מיד עם שובם למדינה, על יסוד העקרונות שגולמו בחוק הפנסיה בגין נכות לנפגעי הכוחות 1 גם בשוודיה הובילה המעורבות המוגברת של המגויסים משנת 1934 . המדינה בחייהם של הפליטים שהגיעו אליה ( מזון, מגורים, הלבשה, חינוך, תעסוקה, פנאי ועוד ) להתאמתה ולהרחבתה של חקיקת הרווחה 2 אף על פי שמלחמת העולם השנייה הקיימת גם עבור פליטים ומהגרים . בסקנדינביה הייתה אירוע שחולל שינוי חברתי, השינוי הוטמע בתוך האוכלוסיות המקומיות על פי עקרונות מדיניות הרווחה שהתקיימו עוד לפני שפרצה המלחמה . התהליך המשמעותי השני שעברו מדינות סקנדינביה, שבו השתלבה מלחמת העולם השנייה, היה עיצובה של "הדרך השלישית" . עוד לפני מלחמת העולם השנייה פרסם העיתונאי האמריקאי מרקיז צ'יילדס את ספרו The Middle Way , ובו הילל את הניווט המוצלח של שוודיה בין הקפיטליזם ( האמריקני ) לבין הקומוניזם ( הסובייטי ) בתחום הכלכלי-חברתי . הקיצוניות הפוליטית שהתפתחה באירופה לאורך שנות השלושים ושהובילה, בין השאר, לפרוץ מלחמת העולם 1 148 - 147 Bak, Repatriation, 2 מעניין שכעבור שנים אחדות גם מדינת ישראל מצאה את עצמה במצב דומה, כאשר ממשלת מפא"י נאלצה למצוא במהירות פתרונות סוציאליסטיים מקיפים עבור מאות אלפי המהגרים היהודים שהגיעו אליה לאחר הקמתה .
|
|