הרב שמואל מוהליבר והרב יצחק יעקב ריינס: שני טיפוסים של ציונות דתית

עמוד:13

13 הרב שמואל מוהליבר והרב יצחק יעקב ריינס : שני טיפוסים של ציונות דתית כמנהיג פוליטי סיגל הרב ריינס גינונים של אישיות פוליטית . הוא לא היסס לומר דבר והיפוכו בשעה שהמהלך הלם את יעדיו . ב"אור חדש על ציון", החיבור האפולוגטי שנועד לסחוף את המוני החרדים לתנועה הציונית, טען הרב ריינס שהציונות מטרתה לפתור את בעיית היהודים בלבד, ואין לה זיקה לגאולה . ציונות שכולה "מקלט בטוח" . לעומת זאת בכתבים אחרים טען שיש לציונות זיקה לגאולה, ובסגנון כזה חיבר ספרים שונים . מוהליבר אומנם השתדל והתאמץ להכשיר את יעדי ההתיישבות במישור ההסברתי אולם הוא לא סיגל לעצמו התבטאויות כאלה בתדירות גבוהה . פרקסיס מול פוליטיקה הרב מוהליבר ייצג את הדמות שתודעתה מתמקדת בפרקסיס ובמשמעויותיו, בעוד שהרב ריינס ייצג את הדמות הפוליטית . לדידו של מוהליבר ההישג הממשי הוא הנחשב ובעל המשמעות . הפעילות היא היוצרת השקפת עולם . יש להזכיר את גישתו של פיטר ווינץ' ( 1926 - 1997 ) , הטוען שהפעולה מעניקה מובן לעקרונות, לצווים, 8 כבר ובר ( 1864 - 1920 ) עסק בהתנהגות בעלת משמעות . אולם להגדרות ולנוסחאות . ווינץ' טען, כי פעולה בעלת משמעות כפופה לחוקיות, ועל כן כל התנהגות שיש לה 9 פעולה משמעותיתמשמעות היא חברתית, שכן החוקיות מניחה מסגרת חברתית . ואינטנציונלית מבטאת עקרונות ומושגים תבוניים, אך לא רק תבוניים ; לעיתים תכופות אין להבין את מלוא מעשהו של האדם בהיגיון וברציונליות . בין כך ובין כך הפעולה מבטאת את הרלוונטיות של ניסיון העבר בהווה, לפחות כשמדובר באמת בפעולות משמעותיות . תאולוגיה המיוסדת על המשמעות של המעשה בהגות היהודית הופיעה למשל במשנתו רבת ההשפעה של מהר"ל מפראג . כאמור, הרב מוהליבר ראה את מלוא המשמעות בעשייה . הוא סבר שלפעילות בעלת משמעות כזו תהיה השפעה חברתית חשובה ועוצמתית שתוכל לקרב חילונים ודתיים ללא כפיפות לתוויות . מוהליבר סבר שהפעילות המשמעותית תמנע משברי זהות ומאבקים . מבחינות רבות היו שותפים לכך גם רבנים אחרים בחיבת ציון, כמו 10 מעניין הסיפור על פגישתו של מוהליבר עם הברון רוטשילד . לפי דבריוהנצי"ב . שאל את הברון מדוע נבחר משה רבנו, שהיה כבד פה וכבד לשון, להנהיג את ישראל, והציע תשובה זו : 8 . P . Winch, The Idea of a Social Science and its Relation to Philosophy, London 1990, p 57 9 שם, עמ' 116 . 10 ראו ד' שוורץ, "האם ניתן לראות בנצי"ב מוולוז'ין מבשר של הציונות הדתית ? ", בתוך ד' שוורץ ( עורך ) , ציונות דתית : היסטוריה, רעיון, חברה, ב, רמת גן תשע"ח, עמ' 7 - 40 .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר