|
|
עמוד:12
12 דב שוורץ הוא טען, שהלאומיות מחייבת התחדשות ובחינה של האמונה היהודית . הוא סבר, שמעתה אין לעסוק באלוהות כשלעצמה ובסוגיות כמו בריאה וקדמות, אלא בהשגחה האלוהית ובדרכיה בהיסטוריה . להבנה של הרב ריינס בחבלי רוסיה הייתה מקבילה בארץ ישראל בפעילותו של הרב חיים הירשנזון ( 1857 - 1935 ) . שניהם החלו בחינוך ועברו לפוליטיקה . שניהם לא זכו להצלחה מסחררת בפעילותם החינוכית, אולם ברור מדוע שניהם הקימו את המזרחי והבינו שציונות דתית היא סיעה, פרקצייה, שעליה להצטרף לגוף הציוני הכללי ולדאוג לאינטרסים של שומרי המצוות . היצירה 6 גוף זה נקרא אומנם "מרכז רוחני", אולם היעד שלו הרב מוהליבר הקים את המזרח"י . היה ארגוני . הוא היה אמור לשקם את חיבת ציון מהמשבר של רפיון בתומכים והאיסור על רכישת קרקעות שהטיל השלטון העות'מאני . גם אם נתעלם כרגע מהשיקולים הפרטניים של התעצמות תנועת "בני משה" מיסודו של אחד העם והוועד האודסאי שעמד נגד המרכז בביאליסטוק, עדיין מדובר היה בגוף ארגוני שירכז את פעילות ההתיישבות ללא מטרות רוחניות ממשיות . באופן רשמי היה המרכז אחראי להסברה הלאומית, אך בפועל התמקדה הפעילות העיקרית ביישוב ארץ ישראל . המזרח"י שייסד הרב מוהליבר לא היה מצומצם ליהדות שומרת המצוות . להפך, המרכז אמור היה להמשיך את הפעילות ההדדית של חילונים ודתיים שיצרה חיבת ציון, וליתר דיוק לשקם אותה לאחר המשברים הגדולים, ובתוכם גם משבר אי-האמון 7 הרב ריינס אומנם פתח בתחילה את שורות המזרחי לכל אלהבין פלגי התנועה . שהתנגדו לפעילות התרבותית של התנועה הציונית, אך עד מהרה התחוור שהסיעה החדשה שקמה מיועדת לציבור שומרי המצוות בלבד . המטרה של הרב ריינס בהקמת המזרחי הייתה פוליטית במובהק . ההתארגנות שיזם לא הייתה למען תכלית ביצועית כמו של המרכז הרוחני, אלא היא נועדה לשחק במגרש הפוליטי של ההסתדרות הציונית ואף להשפיע עליה . המזרחי קם מלכתחילה לא כדי לקדם מטרה אלא כדי לבלום את הנטייה של התנועה הציונית לפעילות חינוכית, שהייתה אמורה להיות חילונית . במילים אחרות, הרב ריינס הקים את המזרחי מסיבות פוליטיות, וגם האתוס של הנהגת הסיעה היה פוליטי . זו גם הסיבה שהמזרחי תמך באופן גורף למדיי בהצעת אוגנדה . 6 ראו א' שיוביץ, "המזרח"י בראשות הרב שמואל מוהליבר ( תרנ"ג - תרנ"ח ) ", בשבילי התחייה ג ( תשמ"ט ) , עמ' 155 - 168 . 7 ראו א' לוז, מקבילים נפגשים : דת ולאומיות בתנועה הציונית במזרח אירופה, תל אביב תשמ"ה .
|
|