|
|
עמוד:11
11 הרב שמואל מוהליבר והרב יצחק יעקב ריינס : שני טיפוסים של ציונות דתית ואין אני בא לשוב ולתאר את פועלם ותרומתם ההיסטוריים והמדיניים . אציג כעת בהרחבה את ההבדלים שבין קווי האישיות של השניים כאבטיפוס של תגובה דתית לאומית לאירועי סוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים . התכלית ההבחנה בין הרבנים מוהליבר וריינס נעוצה בראש ובראשונה בהגדרת המטרה והיעד לפועלם . הרב מוהליבר פעל להגשמת מטרה אחת ממוקדת ומוגדרת : יישוב ארץ ישראל . הוא אומנם תלה ביישוב הארץ תקוות כמו קירוב לבבות והתעלות רוחנית ודתית, אולם אלו לא היו המטרות המוצהרות . כן היה מעורב במהלכים מדיניים, אולם 4 לעומת זאת הרב ריינס הציב לו כמטרה התחדשות אלה לא היו מרכזיים בפעילותו . רעיונית, דתית ותרבותית . כלומר המטרה של הרב ריינס מסתעפת למטרות רבות, שיישוב הארץ היא רק אחת מהן . מבחינת הרב מוהליבר המאבק בגלותיות מסתכם מניה וביה בנטישתה, בעזיבת הגלות ועלייה לארץ ישראל . לעומת זאת מבחינת הרב ריינס המאבק הוא בטיפוס הגלותי, וכדי להציב טיפוס חדש שאיננו גלותי יש צורך 5 בשידוד מערכות, כולל הגדרה מחודשת של יסודות האמונה היהודית בדור של תחייה . נוסף לכך יצר ריינס מערכת מונחים וסגנון חדש כדי להתמודד עם המציאות החדשה . מבט קצר בספר שנדפס לאחר פטירתו, "ספר הערכים" ( יצא לאור כרך ראשון בלבד ) , ילמד על הטרמינולוגיה החדשה שיצר, ושבאופן פרדוקסלי היא מהולה במונחים מתוך הספרות של ימי הביניים . עלייה לארץ לא תספיק כדי ליצור טיפוס חדש . כללו של דבר, הרב מוהליבר נאבק בגולה בעוד שהרב ריינס נאבק בגלותיות . ויש להבין : כדי להסיט את מרכז הכובד לפעילות האנושית המתקשרת בדרך כלשהי לגאולת העם יש צורך באוריינטציה של התחדשות . גם בתקופת שירותו ברבנות דיבר וכתב הרב מוהליבר על הצורך בשילוב ההשכלה עם הקודש כשם שהראי"ה ידבר על השילוב של הפילוסופיה, האסתטיקה והגופניות בדמותו של האדם החדש . אי אפשר להיאבק בגולה ברצינות ללא ההבנה שיש כאן פתח לעידן חדש ולאדם גאולי . אולם הרב ריינס צירף מעשים לדיבורים קודם היותו לדמות של פוליטיקאי . הישיבה שהקים בלידה יישמה את האוריינטציה החדשה . הוא הבין שללא עובדות תישאר הפרשנות הגאולית למאורעות הדור בגדר חלומות, ולא תקרום עור וגידים . הרב ריינס בחן מחדש את יסודות האמונה היהודית כדי למקם בהם את הלאומיות . כלומר 4 והשוו לניסיון הרומנטי של אחיעזר ארקין, הרב שמואל מוהליבר הציוני המדיני הראשון, ציוני דרך, מזכרת בתיה תשע"ט . מדרך הטבע היה האינטרס להציג את מוהליבר כמדינאי, אך לא בהצלחה יתרה . 5 ראו ד' שוורץ, אמונה על פרשת דרכים : בין רעיון למעשה בציונות הדתית, תל אביב תשנ"ו, פרק ראשון .
|
|