הרב שמואל מוהליבר והרב יצחק יעקב ריינס: שני טיפוסים של ציונות דתית

עמוד:9

9 הרב שמואל מוהליבר והרב יצחק יעקב ריינס : שני טיפוסים של ציונות דתית אפשר להתווכח עד כמה "חילוני" הוא העיקרון של היוזמה האנושית . מכל מקום מוהליבר וריינס לא הפנימו עיקרון זה באופן זהה . מוהליבר הפנה אותו לפעילות ולא להגדרה של זהות, ואילו ריינס ראה בו רכיב של זהות כפי שנראה להלן . במאמר זה אני מבקש לרדת לעומק ההבחנה בין דפוסי האישיות והפעולה שיצרו הרבנים מוהליבר וריינס . אני רוצה להתייחס אליהם כמייצגים שני טיפוסים אידאליים ו"טהורים", המבטאים את השותפות הדתית במפעל התחייה הלאומית היהודית . ברור לי שבפועל הטיפוס הטהור מופיע בביטוי רבגוני . אולם אני רוצה לטעון, כי ההתפתחות של תנועת התחייה התרחשה מתוך עימות ושילוב של שני הטיפוסים הטהורים . למעשה הרב מוהליבר הוא אבי הטיפוס של איש הפלג הדתי בתנועת חיבת ציון, שאחראי על הקמת תאים למען יישוב ארץ ישראל וניהולם, והרב ריינס הוא אבי הטיפוס של איש המזרחי, שבמהלך הקריירה שלו הקדיש את עיתותיו ואישיותו לקידום הציונות הדתית כענף של התנועה הציונית . להלן אטען, שמוהליבר הוא אבטיפוס של דגם פעילי הפועל המזרחי, ולכן עימות ממשי בין שני הדגמים של הרבנים מוהליבר וריינס הופיע עם ייסוד הפועל המזרחי בשנת 1922 . כן אטען שהתחנה השנייה בעימות הופיעה כחמישים שנים לאחר מכן . בתחנה זו הרב מוהליבר הוא בגדר אבטיפוס של דגם הפעיל בהתיישבות מיסודה של גוש אמונים בעוד שהרב ריינס משתקף בהתנהגות של המפלגה הרשמית שייצגה את הציונות הדתית, המפד"ל . השונה בכמה מקומות הצגתי את העמדה, שהציונות הדתית כעמדה מהפכנית וייחודית התחילה בהקמת המזרחי בידי הרב ריינס ולא בהקמת המזרח"י בידי הרב מוהליבר, אף לא בפעילותם של חובבי ציון . כל כך משום שהמהפכנות האמיתית היא בהכרה 3 מהלך כזה, ולאבאופן מוצהר ורשמי בארגון יהודי חילוני עם העלאת מיסי חבר . משנה מהם ההסברים האפולוגטיים המתלווים אליו, מציין שינוי ביחס למאות השנים שקדמו לו . לעומת זאת חיבת ציון לא חייבה זהות ושייכות רשמית, ועל כן ניתן לראות בה שתי הטרמות : ( א ) הטרמת הציונות הדתית מיסודו של הרב ריינס מבחינת שלילת הגלות ; ( ב ) הטרמת התמיכה במעשה הציוני הדתי ללא זהות רשמית כפי שהתגלה בדמותו ובחוגו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ( 1865 - ,1935 להלן הראי"ה ) . לא כולם מקבלים עמדה זו, במיוחד לא חוקרים העוסקים בחקר חיבת ציון . וברוח 3 ראו למשל ד' שוורץ, "מראשית הצמיחה להגשמה : תולדות התנועה הציונית-הדתית ורעיונותיה", בתוך י' הראל וא' כהן ( עורכים ) : הציונות הדתית : עידן התמורות, אסופת מחקרים לזכר זבולון המר, ירושלים תשס"ד, עמ' 24 - 134 .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר